אות טז

הנה הארכנו קצת לבאר קצת איך שלעניות דעתי נראה, שמאמר של חדי ר' שמעון הנ"ל היה כעין צוואה ממנו ז"ל, לרמז לאנ"ש על ענין ההתנהגות של אחר פטירתו ז"ל, היינו להתחזק מאוד באמונת חכמים ולעסוק בלימוד ספריו הקדושים וספרי כל צדיקי אמת, ולהחזיק אותם בחשיבות גדול, ולהאמין בהם באמת ולבלי לסור מדבריהם ימין ושמאל, וכן ליזהר מאוד מלהסמיך את המנהיגים שאינם הגונים ולבלי ליתן להם שום תוקף ועוז ומכל מיני מחלוקת שעוברים על האדם יתעורר לשוב בתשובה, ולהשתדל לתקן בחינת האמונת חכמים ביותר, ושיש כמה בחינות בזה, וליזהר ביותר בענין הנסיעה על ר"ה לצדיקים וכו' וכבר נתבאר שרימז גם על הקיבוץ של אנ"ש גם עכשיו על ראש השנה, ושעל ידי זה נעשה שמחה, וכנראה בחוש השמחה הגדולה שיש בין אנ"ש בזמן הקיבוץ הקדוש הנ"ל גם עכשיו, וליזהר מאוד באהבת חברים בחינת אנן בחביבותא תליא להכלל יחד באחדות אחד באהבה רבה, ועל ידי כל זה נמתקין כל הצמצומים וכל הדינים, ועל ידי זה יכולין להוציא משפטינו לאור מכל הלימודים שילמוד משפטי אמת והנהגות ישרות איך להתנהג הן לעצמו הן לאחרים המתנהגים לפי דעתו (שזה בחינת מה שהבטיח שגם מי שיתחבר אל אנ"ש יהיה איש כשר), וגם זוכין על ידי זה לעצה שלימה ולכל טוב ועל כל הנ"ל מה שעל ידי זה נשלמת התורה הקדושה בשלימות גדול, ומקבלת מחכמה עילאה ומשפעת בכל החכמות, שעל ידי זה נמשכין כל התיקונים האלו הנ"ל