אות ג

שם אות ה', ואז כשנתדבקין אחורי הקדושה שאי אפשר להקליפות ליכנוס לשם ולינק ואז נתגלין הפנים של הקדושה ואז (בראשית י"ב) ויראו אותה שרי פרעה וכו' ויהללו אותה אל פרעה וכו' וכל זאת הוא מכוון מהשם יתברך כדי להוציא בלעם מפיהם וכו' היינו להוציא הניצוצות הקדושה מביניהם וכו' ואזי משליכין כל העובדי כוכבים את אליליהם ופונים כולם לאמונת ישראל לקרוא כולם בשם ה' וכו' ובזה מובן מה שכתוב לעיל באות ד' (צפניה ג) אז אהפוך אל העמים שפה ברורה, היינו הדיבור שנתברר מביניהם הוא הופך את עצמו אל העמים וכו' רוצה לומר כי מתחילה היה להם יניקה מבחינת אחוריים דקדושה בחינת אחר הדברים, ועכשיו על ידי התענית שהוא ההיפוך ממש מתאוות אכילה ושתיה שהם בחינת ראשי הקליפות בחינת שלשה שרי פרעה הסמוכין להדיבור ויונקין ממנו, ועל ידי התענית מעלה מהם הניצוצות הקדושות של אותיות הדיבור ומדבק אחורי הקדושה, ואז אי אפשר להקליפות לינק משם, ואז נתגלין הפנים של הקדושה שזה בחינת שהדיבור שהוא בחינת מלכות בחינת שרה כידוע הופך את עצמו אליהם עם פניו דייקא, וכל זאת כדי להוציא גם שאר ניצוצות הקדושות מביניהם, כי מפני הקדושה אי אפשר להם לינק אדרבא כל ניצוצות הקדושה שביניהם עולין משם שמתדבקין אל הקדושה, ואז נשארין הקליפות בלא חיות, ואז כל העובדי כוכבים משליכים אלילי כספם וזהבם ומתדבקים באמונת ישראל בבחינת (צפניה ג) לקרוא כולם בשם ה', וזהו עיקר שלימות וקישוטי אמונה, ואז כשהאמונה בשלימות יוכל להיות על ידי אכילתו יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה פניפ בפנים, שזה בחינת מה שמבואר בכתבים כי שם הויה במלואו גימטריא ע"ב, ושם אלקים במלואו גימטריא שין, ועל כן הויה אלקים פנים בפנים כנ"ל גימטריא שב"ע, שזה בחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה פנים בפנים על ידי אכילתן של ישראל שהוא שבע, וזה בחינת ואכלת ושבעת היינו שתגרום באכילתך יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה פנים בפנים שזה בחינת שבע כנ"ל: