אות ב

ועיין בספר חיי מוהר"ן (נסיעתו וישיבתו באומן סימו י"ב) מבואר שהמובן מדברי רבינו ז"ל היה, שאצל הצדיקים הגדולים עיקר הבחירה שלהם הוא רק בבחינת (שבת פ"ז) משה הוסיף יום אחד מדעתו המבואר במאמר זה הנ"ל כי בדבר שיש בו מצוה מפורשת דאורייתא או דרבנן וכל כיוצא בזה, אין להם שום בחירה כלל שלא לעשותה, ומכל שכן בדבר עבירה ממש חס ושלום, בזה אין להם שום בחירה כלל לעשותה חס ושלום, ועיקר הבחירה שלהם הוא בדבר שצריכין להבין מדעתם, אם רצון השם יתברך לעשות הדבר או שלא לעשותו, וצריכין לשקול בשכלם הדבר הטוב ולהכריע איך להתנהג בזה, בפרט בענינים הגבוהים והנוראים של הצדיקים הגדולים ז"ל, ויבואר עוד במקום אחר: