סימן רפ״ב

אזמרה לאלקי בעודי וכו' עד ודע שמי שיכול לעשות אלו הניגונים וכו' כל זאת נאמר גם כן בשמיני עצרת תקס"ח הנ"ל, ואחר סוכות הנ"ל נסע ללעמברג ולן בק"ק קראסנע, ואחר כך בבקר נסע משם וכו', וביקש ממנו הר"ר נתן ז"ל לומר להם תורה, ענה ואמר אומר לכם התחלה מהנסיעה שלי, והתחיל אז מענין ודע שמי שיכול לעשות אלו הניגונים וכו', וגמר המאמר עד באמת אמרו החזן רואה היכן התינוקת קורים וכו' כמבואר בפנים (כל זאת מספר חיי מוהר"ן, ועיין בספר ימי מהרנ"ת מבואר ביותר) ועיין נפלאות על פי מאמר זה בליקוטי הלכות, הלכות השכמת הבוקר ה"א, ובהלכות תחומין הל"ו:

הנה נראה לעניות דעתי לבאר קצת ברמז איך שענין הנ"ל הוא ההתחלה מהנסיעה ללעמברג כי מובן במקום אחר שבלעמברג עסק רבינו זצ"ל להכניע המינות והאפיקורסות שראה ברוח קדשו שעתיד להתגבר על ישראל חס ושלום והנה ענין התגברות הנ"ל מבואר במקום אחר שעל פי רוב נמשך מהחלישות הדעת שהתגבר עליו בתחלה מרוב פגמיו, והוא קשה לו להתחזק את עצמו באיזה נקודה טובה שיש בו עד שנופל על ידי זה לרשעות גמור ואפקורסות וכפירות רחמנא ליצלן, כמובא במקום אחר על מה שאמרו רז"ל (סוטה מב) שתחלת ניסה נפילה וכו' ועל כן רבינו ז"ל אחר חזירתו מלעמברג אז הרבה לעסוק בדברי התחזקות ובתיקון האמונה הקדושה איך שצריכין להתרחק מחקירות, וצווח הרבה אודות האפיקורסות שהולך ומתפשט בעולם רחמנא ליצלן וכמבואר כל זה במקום אחר גם מלעמברג שלח אחד מאנשיו לברסליב שישרוף ספרים קדושים שלו הנקראים אצלינו בשם ספר הנשרף ואחר זמן גדול לאחר חזירתו משם, רימז במאמר אחד שזה היה גם כן בשביל להכניע ברוחניות המינות והאפיקורסות ולחזק את ישראל בהאמונה הקדושה, וכמבואר בליקוטי תנינא סי' ל"ב במאמר יש צדיקים גנוזים והנה בדורותנו אלה רואים בחוש איך שנתקיימו כל דבריו ז"ל, ופשתה הנגע המספחת הזאת של אפיקורסות וכפירות רחמנא ליצלן, ועיקר מההתגברות על התינוקת של בית רבן ללמד אותם לשונות העמים וחכמות חיצוניות ומרגילין אותם מנעוריהם לכפור בכל דברי רבותינו ז"ל וכו' וכו' כמפורסם כל זה בעתים הללו בעוונותינו הרבים

ורבינו זצ"ל שראה כל זאת מאד ברוח קדשו ועסק בתיקון דבר זה, וגם בשביל ענין זה היה נסיעתו ללעמבערג, על כן אמר אומר לכם התחלה מהנסיעה שלי כנ"ל ושם מבואר מענין הצדיק הגדול שיש בו בחינה גבוה כזו שכל הנקודות טובות שבישראל תאבין אליו להכלל בו, והוא יכול ללקט ולקבץ את כל הנקודות טובות הנמצאים בכל אחד מישראל אפילו בהפושעי ישראל והקלים והרשעים, כי משתדל לחפש ולבקש למצוא בכולם נקודות טובות, אף על פי שגם הטוב שבהם מלא פגמים ומעורב בפסולת הרבה אף על פי כן הוא מחפש ומוצא הנקודות טובות שבהם עד שמעלה אותם על ידי זה מכף חובה לכף זכות ושם מובא גם כן מענין שבכל דור יש רועה, שהוא בחינת משה רעיא מהימנא וזה הרועה הוא עושה משכן, ומשם מקבלין התינוקת של בית רבן הבל פיהם שאין בו חטא, ושם מתחילין לקרות ולהכנס לתוך התורה הקדושה, שזה בחינת (שיר השירים א) ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים ושם מבואר שזה הצדיק שיכול לקבץ כל הנקודות טובות שבישראל (שעל ידי זה נבנה המשכן הנ"ל וכמבואר במקום אחר) שעל ידי זה נעשין בחינת ניגונים, והצדיק הנ"ל הוא בחינת שליח צבור וחזן שמוציא את הרבים ידי חובתן, והוא יודע היטב כל העניינים וכל הבחינות שיש בענין זה של התינוקות הנ"ל, שזה בחינת החזן רואה היכן התינוקות קורין ועיין בסימן כ"ב במאמר חותם בתוך חותם מבואר, שהצדיקים הקדושים מנהיגי הדור הם מבחינת השבעה רועים, כי הם רועים האמונה לתקנה ולהשלימה, ועל שם זה נקראים רועים על שם (תהלים ל"ז) ורעה אמונה, וכל עיקר אמונת ישראל ממשיכין הם להדור וכו', ומשה נקרא על שם זה רעיא מהימנא

וזה בחינת (שיר השירים א) הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים, היינו איך תוכל לחזק נפשות ישראל בעת תוקף ההתגברות החום והשרב של היצר הרע והצרות והגזירות וכו' והכפירות רחמנא ליצלן שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חבירך, היינו שלא יתערבו חס ושלום עם העכו"ם ממש בכל דרכיהם ומנהגיהם ודעותיהם וכמובן גם מדברי רז"ל ועל זה משיב אם לא תדעי לך וכו' צאי לך בעקבי הצאן ערש"י ותרגום, היינו לילך בתמימות ובדרכי אבותינו הקדושים ולהחיות את עצמו עם הנקודות טובות, אף על פי שמעורבין בפסולת הרבה וזה בחינת מה שאמרו רז"ל על בת נקדימון בן גוריון שהיתה מלקטת שעורין מבין טלפי הסוסים וקראו עליה המקרא הזה (שם) אם לא תדעי לך וכו' צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים אל תיקרי גדיותיך אלא גוויותיך (ועיין כתובות דף ס"ו בענין ר' יוחנן בן זכאי, ובאבות דר' נתן פרק י"ז מבואר שהיתה מלקטת השעורים מגללי הבהמות וקראו עליה המקרא הזה וכו'), היינו כי הבינו אז שבזה מראין להם שעיקר הגלות והחורבן הוא על ידי שלא הלכו ישראל בדרך זה לחזק את עצמם עם הנקודות טובות שנמצאים אפילו בהפחותים שבישראל שהם בחינת עקבי הצאן, אף על פי שבוודאי מעורבין בפסולת הרבה, ולהחיות את עצמם על ידי זה, ולדון כל אחד את עצמו ואת חבירו לכף זכות, והיו זוכין לתשובה שלימה, ועל ידי שלא הלכו בדרך זה, על ידי זה נפלו בדעתם מאד עד שבאו למה שבאו עד שביטלו בה תינוקות של בית רבן כמו שאמרו רז"ל (שבת קי"ט:), עד שחרב הבית המקדש שהוא בחינת המשכן הנ"ל, וגלו ישראל ובאו לשפל המדריגה כל כך עד שבת גדולים כזאת בת נקדימון הוכרחה ללקט שעורים מבין טלפי הסוסים להשיב את נפשה בזה, וזה היה מדה כנגד מדה כנ"ל על כן קראו עליה המקרא הזה צאי לך בעקבי הצאן, וזה ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים, היינו כי על ידי הרועים הקדושים רועי אמונת ישראל שעוסקים בכל דור לבנות משכנות דקדושה, שמשם מקבלין התינוקות הבל פיהם שאין בו חטא, בפרט על ידי בחינת החזן הקדוש שיודע כל הבחינות שיש בזה, על ידי זה גם בתוקף ההתגברות וכו' וכו', אף על פי כן נזכה להתקיים ולהתחזק באמונתינו הקדושה כיתד חזק בל ימוט לעולם (ועי' מדרש שיר השירים שדורש הפסוק צאי לך בעקבי הצאן על משה רבינו שיצא ממצרים בסוף בעקב ובאחרונה מחמת שעסק בעצמות יוסף כמו שכתוב (שמות י"ג) ויקח משה את עצמות יוסף עמו ואחר כך דורש פסוק זה על מה שנפטר משה במדבר עם דור המדבר ולעניננו מרמז שהצדיקים הגדולים בחינת השבעה רועים בחינת יוסף ומשה וכיוצא, עוסקים גם אחר הסתלקותם בתיקון נפשות ישראל על ידי בחינה הנ"ל, ועל ידי זה נמשך כל ישועות ישראל וגאולתם וכמבואר כל זאת במקום אחר)כל זאת כתבתי בדרך אפשר ולפי עניות דעתי, אבל עצם פנימיות כוונתו הקדושה ידענו כי נפלאת היא מאתנו ולית מחשבתינו תפיסא ביה כלל: