אות ד

שם בסוף המאמר, ארבה ר"ת אכן רוח הוא באנוש וכו' כי אליהו אמר זאת לשלשת ריעי איוב שרצו לתרץ הקושיות שהיה קשה לאיוב על הנהגת השם יתברך ולא עלתה בידם על כן אמר (איוב ל"ב) אמרתי ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה, כי בהימים והמדות בוודאי יכולין למצוא חכמה ושכל לתרץ הקושיות הנמשכין משם כמבואר בפנים, על כן היה סובר שהם יתרצו לו כל הקושיות שלו, וכשראה שלא עלתה בידם אמר אכן רוח הוא באנוש וכו', כי התיקון על כל הקושיות כולם, הן הנמשכין מבחינת שבירת כלים הן הנמשכין מבחינת חלל הפנוי ששם באמת אי אפשר למצוא עליהם שום תירוץ על פי חכמה ושכל, אף על פי כן הכל נתיישב וניתתקן על ידי הניגון העליון של ראש אמונה, והנגינה הוא בחינת רוח שזה בחינת אכן רוח הוא באנוש, שעל ידי זה עולין ויוצאין מכל מיני קושיות ומבוכות כמבואר בפנים והנה במאמר זה מבואר להדיא הענין הנפלא והנורא שנשמע מפי רבינו ז"ל מענין השיר והניגון שלעתיד שזה יהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים וכו' מבואר היטב על פי שכתב רבינו ז"ל לעיל שעיקר הקיבול שכר לעתיד הוא שישיגו השגות ויבינו מה שהיה אי אפשר להבין בעולם הזה, ואז ידעו שהחלל הפנוי הוא בבחינת ארבה וכו', שזה בחינת (בראשית ל) וענתה בי צדקתי ביום מחר בחינת מחר לקבל שכר וכו', כי אז יתגלה בחינת הניגון של ראש אמונה וכו', וזה (שמות י) הנני מביא מחר (בחינת מחר לקבל שכר) ארבה בחינת הניגון הנ"ל נמצא מבואר שהניגון הזה הוא בחינת הקיבול שכר שלעתיד, אך אף על פי כן שמעתי מהר"ר נתן ז"ל, שעיקר סוד זה הניגון שיהיה הקיבול שכר של כל הצדיקים והחסידים כנ"ל מרומז בלקוטי תנינא במאמר תקעו תוכחה סי' ח' שנאמר בראש השנה האחרון של ימי חייו ז"ל, כי אז דיבר רבינו ז"ל מענין זה