או יש לומר דרוצה לומר כי פרי מעלליהם יאכלו, כי זה יהיה עיקר קיבול שכרם על שגם בעולם הזה שהוא בחינת חשבונות רבים בחינת הריחוק מאחד ושולט בו הנגדיות והרע והטומאה והשקר והצדיקים זכו בעולם הזה לכבוש את יצרם ולשבר ולבטל את הרע והטומאה וכו', וזכו להמשיך השגחת השם יתברך עד שעל ידי זה נכלל גם אחר הבריאה שהוא בחינת רבים בקודם הבריאה שהוא בחינת כולו אחד כולו טוב כולו קודש על ידי זה דייקא יזכו לעתיד לקבל שכרם ולהשיג אור האחדות וטובו כל צדיק כפי מדרגתו כנ"ל נמצא כי קיבול שכרם של הצדיקים וחילוק המדריגות שיהיה ביניהם גם אז, הוא דייקא על ידי בחינת הריבוי והנגדיות שיש בעולם הזה שזה בחינת (תהלים ל"ח) פעלת לחוסים בך נגד בני אדם, נגד דייקא וכמבואר במקום אחר ועיין זוהר פרשת בלק קצ"ו אשר הלך חשכים אשר הלכו מיבעי ליה אר"א בגין דאינון שראן בחיבורא ומיד אתפרשן וכו' ועיין שם במקדש מלך כי בקדושה בתחלה היתה הנוקבא מחוברת בזכר אחור באחור ואחר כך ננסרה וחזר להתחבר עמו פנים בפנים, והקליפה כאשר ננסרה ונפרדה אז בא יום השבת ונשארה בפירודא ולא יכלה עוד התחבר פנים בפנים, וזה שכתוב שארי בחיבורא וסיים בפירודא וכו' עיין שם בשם האריז"ל ובזה יש לפרש גם כן הפסוק הנ"ל, כי בתחלה הם בחיבורא ואחר כך ננסרים ונזדווגים אחר כך פנים בפנים בכדי לעשות פירות שזה בחינת כי פרי מעלליהם יאכלו, אבל אל אחר אסתרס ולא עביד פירין, שזה בחינת מה שדרשו רבותינו ז"ל בקידושין דף מ' על פסוק זה עצמו הזכיות יש להם קרן ופירות שנאמר (ישעיה ג) כי פרי מעלליהם יאכלו עבירה אין לה פירות וכו' היינו כנ"ל:
אות ג
Documentation Index
גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:
טוען...