אות ט

שם, ולא יראו את פני ה' ריקם ברגלים שאז נתגלין פני ה' בחינת פנים וכו' נראה לעניות דעתי דרוצה לומר, כי הם נקראים רגלים מלשון רגלין, ונתגלין בהם אור פני ה' כי הם ימים שנעשו בהם נסים לישראל למעלה מדרך הטבע, שזה בחינת התגלות פני ה' כנ"ל נמצא שנמשך בזה בחינת התהלך לפני היינו שמאיר אור פני ה' בבחינת רגלין, ואז מחוייב כל אחד מישראל לעלות ולראות את פני ה', ונאמר אז (דברים ט"ז) ולא יראו פני ריקם, כי על ידי זה נתעלה ונתתקן כל פרנסתו ולחמו, בבחינת לחם הפנים ונראה לעניות דעתי שרימז בזה למה שאמרו רבותינו ז"ל (חגיגה דכ"ו) שמראין לעולי רגלים את הלחם הפנים שהוא לחם חם ביום הלקחו ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום, היינו כנ"ל כי בזה נתגלה שהשם יתברך מאיר עליהם אור השגחתו ואור פני ה' יתברך למעלה מדרך הטבע וגם נראה לעניות דעתי שרימז בזה גם לענין הצדקה, כי עיקר החשיבות הצדקה הוא אמונה כמבואר בפנים באות א', היינו כשנותן צדקה על ידי שמאמין בהשגחתו יתברך שכל הפרנסה נמשכת רק מאתו יתברך, כי הוא הנותן לו כח לעשות חיל, על ידי זה נתתקן כל פרנסתו עד שהיא בבחינת לחם הפנים בחינת התהלך לפני הנ"ל, וזה בחינת שמש צדקה דייקא, כי על ידי צדקה ממשיכין גם כן בחינת התגלות אור השמש הנ"ל: