אות ח

ועיין כעין זה בהקדמת עץ החיים בשם מהרח"ו ז"ל, שדיקדק בענין שאמרו לענין לימוד הקבלה דמאן דעייל ולא נפיק טב ליה דלא איברי, היינו מי שאינו יודע שיוכל לכנוס בלימוד זה ולצאת ממנו בשלום שלא יושאר בו מבוכות וספיקות חס ושלום אסור לו לכנוס בזה, רק מי שיודע שהוא בבחינת של ר' עקיבא וכיוצא שנכנסו בשלום ויצאו בשלום ודקדק דאם כן מי הוא זה שמותר לו ליכנוס בזה, כי רוב בני אדם בפרט בדורות האחרונים בוודאי אינם במדריגה זו וכו', ועל כן פירש שם שגם אם האדם מובטח שאף על פי שיהיה נראה לו כמה ספיקות ודברים תמוהים בענין הלימוד הזה, יאמר בלבו רק מחמת חסרון שכלו איננו יכול להשיג הענין על בוריו, ולא שחס ושלום בדבר הזה עצמו יש בו שום פיקפוק, לזה האיש מצוה ללמוד עמו זה הלימוד, שמתוך כך מתוך שלא לשמה בא לשמה, ואין איסור אלא למי שאין לו כח לעמוד בהיכל המלך ויבוא לידי כפירה חס ושלום, וזה בחשבו כי הוא חכם גדול ואין העדר מצדו וכו' ע"ש הובא זה גם בדברי אחרוני המקובלים ז"ל ודו"ק בדבריו ז"ל היטב