חֵלֶק רִאשׁוֹן

מִי שֶׁנִּפְתָּה לִבּוֹ לִגְזֹל וְכֵיוָן שֶׁהִתִּיר לְעַצְמוֹ גְּזֵלַת חֲבֵרוֹ, הֲרֵי הוּא מוּכָן לְכָל חֵטְא וְעָוֹן, וְאֵין תַּקָּנָה לַהֲסִירוֹ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה.

בַּעֲווֹן הַגֶּזֶל הַגּוֹבַאי עוֹלֶה וְרָעָב הֲוָה וּבְנֵי־אָדָם אוֹכְלִין בְּשַׂר־בְּנֵיהֶם.

מִי שֶׁאֵינוֹ מְהַנֶּה אֶת אֲחֵרִים מִמָּמוֹנוֹ, עַל־יְדֵי זֶה גַּזְלָנִים בָּאִים עָלָיו.

הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה, כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ וְנִשְׁמַת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, וַאֲפִלּוּ גְּרָמָא.

מִי שֶׁלֹּא חָס עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא גַּנָּב.

אוֹנָאַת מָמוֹן מֻתָּר לְהַנְאוֹת אֶת עוֹבֵד־אֱלִילִים.

מִי שֶׁקּוֹפֵץ יָדוֹ מִצְּדָקָה, גַּזְלָנִים בָּאִים עָלָיו.

מִי שֶׁשָּׂם בִּטְחוֹנוֹ עַל הַגּוֹיִים לְסוֹף לוֹקְחִין מִשֶּׁלּוֹ בְּעַל־כָּרְחוֹ.

עַל־יְדֵי הַדַּיָּנִים וְהַמְלַמְּדִים שֶׁאֵינָם טוֹבִים גַּם שׁוֹחֲטִים, עַל־יְדֵי זֶה הַשּׂוֹנְאִים אוֹכְלִים פַּרְנָסָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

מִי שֶׁמְּעָרֵב מַשְׁקָיו בְּמַיִם, גַּנָּבִים בָּאִים עָלָיו.

מִי שֶׁנּוֹטֵל חֵלֶק מִגְּנֵבָה, לְסוֹף שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדָּבָר.

עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּנָּבִים, בְּיָדוּעַ שֶׁהָרַב אוֹהֵב שֹׁחַד.

עַל־יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים בָּאִים גַּנָּבִים.

מֻתָּר לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, כְּדֵי לְהַצִּיל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל.

מִי שֶׁמְּבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, לְסוֹף שֶׁמֵּקִים עֵדוּת שֶׁקֶר, כְּדֵי שֶׁיִּגְזֹל מָמוֹן.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּטָּחוֹן מִנְּעוּרָיו, הוּא נִצּוֹל מִגַּזְלָנִים.

עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת דִּבְרֵי שְׁטוּת, הַגַּנָּבִים בָּאִים.

עַל־יְדֵי שֶׁקֶר גַּנָּבִים בָּאִים.