ספר המידות · הַרְחָקַת רְשָׁעִים · חֵלֶק שֵׁנִי

מִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין רִשְׁעַת הָרְשָׁעִים הַצְּבוּעִים, הוּא מְתֹעָב.

הַצְּבוּעִים גּוֹרְמִים כְּאֵב עֵינַיִם לַהֲמוֹן־עַם, הַטּוֹעִים בָּם.

צָרִיךְ אָדָם לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ, מִלְּנַשֵּׁק אֶת עַצְמוֹ עִם רְשָׁעִים, כִּי עַל־יְדֵי הַנְּשִׁיקָה נַעֲשָׂה בֵּינֵיהֶם הִתְקַשְּׁרוּת גַּם לְאַחַר מִיתָה.

יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁהֵם מִינִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים, אֲבָל הֵם אֵינָם מְגַלִּים אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאֵין בֶּן־אָדָם יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל עַל־יְדֵי מִדַּת הַצְּנִיעוּת אָדָם נִצּוֹל מֵאֵלּוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים.

הָרְשָׁעִים אֵינָם מְבַלְבְּלִים אוֹתָנוּ מֵעֲבוֹדָתֵנוּ בַּעֲבֵרוֹת שֶׁעוֹבְרִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבַלְבְּלִים אוֹתָנוּ בְּמִצְווֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים, בִּשְׁבִיל זֶה: גּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה.