א.
אָדָם הָרָגִיל בִּקְלָלוֹת הוּא מֵעוֹלָם־הַתֹּהוּ וְכֵן לְהֵפֶךְ, הָרָגִיל בִּבְרָכָה הוּא מֵעוֹלָם הַתִּקּוּן.
אָדָם הָרָגִיל בִּקְלָלוֹת הוּא מֵעוֹלָם־הַתֹּהוּ וְכֵן לְהֵפֶךְ, הָרָגִיל בִּבְרָכָה הוּא מֵעוֹלָם הַתִּקּוּן.
עַל־יְדֵי הַחֲקִירוֹת בְּעוֹלָם־הַתֹּהוּ, הַיְנוּ מַה לְמַעְלָה מַה לְמַטָּה וְכוּ', עַל־יְדֵי זֶה גּוֹרֵם קְלָלָה, וְהַשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מֵחֲקִירוֹת הָאֵלּוּ גּוֹרֵם בְּרָכָה.
הָרָגִיל בִּקְלָלָה, עַל־יְדֵי זֶה לֹא יִהְיֶה לוֹ בְּגָדִים עַל שַׁבָּת.
כל הזכויות בספר זה שמורות למלא וגדיש
אֵין כֹּחַ הַקְּלָלָה חָל עַל מְיֻחָס.
עַל־יְדֵי שִׁמּוּשׁ הַצַּדִּיק בָּא חֵרוּת וְנִתְבַּטֵּל הַקְּלָלוֹת.
עַל־יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה נִתְבַּטְּלִים הַקְּלָלוֹת.
כְּשֶׁאָדָם מְקַלֵּל לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת חֲרָדָה, מַזִּיק לוֹ הַקְּלָלָה מְאֹד.