א.
אוֹתִיּוֹת א'ת'ה' מַכְנִיעִים אֶת הַקְּלִפּוֹת.
אוֹתִיּוֹת א'ת'ה' מַכְנִיעִים אֶת הַקְּלִפּוֹת.
שְׁמִירָה לְיוֹלֶדֶת, שֶׁתִּכְתֹּב עַל קְלָף פָּסוּק: "ה' רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן". ("יְהֹוָה רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן יֶחֱזוּ וְיֵבֹשׁוּ קִנְאַת עָם אַף אֵשׁ צָרֶיךָ תֹאכְלֵם" (יְשַׁעְיָהוּ כו, יא)).
בְּחֻרְבוֹת קְלִפּוֹת שְׁכִיחִים.
הַנֵּר מַכְנִיעַ שְׁלִיטַת הַקְּלִפּוֹת.
מַזָּלוֹ שֶׁל אָדָם שׁוֹמֵר אֶת הָאָדָם מִלִּהְיוֹת נִזּוֹק.
הַשִּׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, בְּדִבּוּרָן מַכְנִיעִין הָרוּחַ רָעָה.
מַזִּיקִין מְצוּיִים בְּבוֹרוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּצּוּיִין בַּשָּׂדוֹת.
מָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי־אָדָם מְצוּיִין, שְׁכִיחִים שָׁם שֵׁדִים אֲפִלּוּ בַּיּוֹם, אֲבָל בָּעִיר אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה לֹא חַיְשִׁינַן.
לְצַד צָפוֹן הַשֵּׁדִים נִגְלִים לִבְנֵי־אָדָם מְאֹד.
סְגֻלָּה לְהַבְרִיחַ רוּחַ הַטֻּמְאָה, לִקְרוֹת פָּרָשַׁת נֹחַ.
כְּשֶּׁמְּדַבֵּר עִם רָשָׁע, עַל־יְדֵי הֶבֶל פִּיו נִתְגַשֵּׁם.
כל הזכויות בספר זה שמורות למלא וגדיש