נְפִילָה

לִפְעָמִים אָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ.

עַל־יְדֵי גְּבִיַּת מַס נוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ.

עַל־יְדֵי קִנְאָה נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ.

עַל־יְדֵי קִנְאָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד, לִפְעָמִים מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת וְלוֹמֵד בְּהַתְמָדָה, וְלִפְעָמִים הַתְּפִלָּה וְהַלִּמּוּד עָלָיו כְּמַשָּׂא.

מִי שֶׁנִּמְעָד בְּדִבּוּרוֹ, וּבְוַדַּאי הָרְגִילוּת שֶׁל לְשׁוֹנוֹ הָיָה צָרִיךְ לְדַבֵּר כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, אֲבָל מִי שֶׁנִּמְעָד בִּרְגִילוּת לְשׁוֹנוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁפַּרְנָסָתוֹ נִתְמַעֵט וְהוּא צָרִיךְ לְחֶסֶד גָּדוֹל וִישׁוּעָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פַּרְנָסָה.

עַל־יְדֵי הַשְּׁבוּעָה נִכֶּרֶת [נִכְרַת] הַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל אָדָם.

כְּשֶׁאָדָם מַחֲלִיק וְנוֹפֵל, זֶה עַל־יְדֵי שֶׁהִתְחַזֵּק לַעֲבֹר עֲבֵרָה.

כְּשֶׁאַתָּה מַתְחִיל לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה, וְהַהַתְחָלָה הִיא בְּכָל לֵבָב, תַּצְלִיחַ בְּזוֹ הַמִּצְוָה וְלֹא יֶאֱרַע לְךָ שׁוּם הֶזֵּק.

מִי שֶׁנּוֹפֵל מִיִּרְאָתוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּרְאָתוֹ לֹא הָיְתָה טְהוֹרָה.

אָדָם נוֹפֵל מֵחֲמַת תַּאֲוַת מָמוֹן.

כְּשֶׁתִּשְׁמֹר אֶת עַצְמְךָ מִגְּזֵלוֹת וּמִשְּׁבוּעוֹת וּמִשֶּׁקֶר, לֹא תִּפֹּל מִמַּדְרֵגָתְךָ.

כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן שֶׁיֵּשׁ שָׁם רְשָׁעִים, לִפְעָמִים הֵם מַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ לְמַטָּה, וְהַסְּגֻלָּה לָזֶה – שֶׁיַּגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה.

מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹפֵל מֵהַהִתְלַהֲבוּת, הוּא מֵחֲמַת שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת הַצַּדִּיק.

הַצַּדִּיק שֶׁמַּנְהִיג בֶּאֱמֶת אֶת הָעוֹלָם, לֹא יִפֹּל מֵחֲשִׁיבָתוֹ.

מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד וְהַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו, בְּוַודַּאי לֹא יֵרֵד וְלֹא יִפֹּל מִכְּבוֹדוֹ.

עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיקִים לֹא יִפֹּל מִמַּדְרֵגָתוֹ.

מִי שֶׁהוֹלֵךְ וְנוֹפֵל, יֵדַע שֶׁמַּלְאָכָיו הַשּׁוֹמְרִים אוֹתוֹ נִסְתַּלְּקוּ.

מִי שֶׁבָּא לוֹ הִרְהוּר זְנוּת עִם בַּת אֵל נֵכָר, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶהוּ נְפִילָה.

אוֹ אֵיזֶהוּ חוֹלַאַת יָבוֹא עַל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.