מְרִיבָה

אֵין תְּקוּמָה בְּמִלְחָמָה עַל־יְדֵי הַעֲבָרַת הַשְּׁבוּעָה.

מִי שֶׁרוֹדֵף אֶת חֲבֵרוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵבִיא עָלָיו רָעָה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכַּח אֶת חֲבֵרוֹ מִלִּרְדּוֹף אוֹתוֹ.

עַל־יְדֵי קְרִיאַת הַלֵּל יוֹשִׁיעַ לְךָ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מֵאוֹיְבֶיךָ.

עַל־יְדֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה אָדָם נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאָיו.

קֹדֶם הַמִּלְחָמָה צָרִיךְ תְּפִלָּה לַה' יִתְבָּרַךְ.

בְּכָל פַּעַם שֶׁאָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָתוֹ, הוּא מַמְשִׁיךְ עָלָיו מִתְנַגֵּד גָּדוֹל וְעָשִׁיר.

כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל עַל שׂוֹנְאָיו, יִתְפַּלֵּל בַּבֹּקֶר.

הִסְתַּכְּלוּת בְּכָל פַּעַם עַל הַשָּׁמַיִם זֶהוּ מְבַטֵּל שִׂנְאַת הָאוֹיְבִים.

כְּשֶׁשּׁוֹכֵחַ אֶת הָעֲנִיִּים אֵין מְנַצֵּחַ.

עָנִי, שֶׁהָרָשָׁע רוֹדֵף אוֹתוֹ, תֵּדַע שֶׁהוּא בַּעַל־גַּאֲוָה.

מִי שֶׁהוּא נַצְחָן, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ וּמַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ.

כְּשֶׁאָדָם מֵצֵר, אוֹיְבָיו נִתְרוֹמְמִים.

מִי שֶׁהוּא נַצְחָן, בָּא לִידֵי שִׁכְחָה.

מְרִיבָה בָּא לָאָדָם, כְּשֶׁבָּא לָאָדָם אֵיזֶהוּ מִצְוָה וְהוּא מְשַׁלְּחָהּ וְאֵינוֹ מְקַיְּמָהּ.

מִי שֶׁעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם הַצַּדִּיקִים, בְּיָדוּעַ שֶׁמַּחְשְׁבוֹתָיו רָעִים.

לִפְעָמִים הַמָּקוֹם גּוֹרֵם מְרִיבָה לָאָדָם.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים יַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ, עַל־יְדֵי זֶה יַצִּילֵהוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִשּׂוֹנְאָיו.

כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם שׂוֹנְאִים, וְהוּא מְחַפֵּשׂ בְּכָל מִינֵי חִפּוּשׂ לִמְצֹא לָהֶם אַהֲבָה, עַל־יְדֵי זֶה יִהְיוּ כְּאֶפֶס וּכְאַיִן.

כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אוֹיְבִים, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב אֵיךְ לִנְקֹם בָּהֶם אֶלָּא הוּא דָּבוּק בְּשִׂמְחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־ יְדֵי זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לּוֹ כֹּחַ לִנְקֹם מֵהֶם.

הַנּוֹאֲפִים – לָרֹב הֵם בַּעֲלֵי מְרִיבָה לַצַּדִּיקִים.

כְּשֶׁיֵּשׁ הַכְנָעָה, עַל־יְדֵי זֶה אֵין מוֹרָא בַּמִלְחָמָה, כְּאִלּוּ הוּא יוֹשֵׁב בְּמָצוֹר.

מִי שֶׁהוּא נַצְחָן, בָּא עָלָיו חֳלָאִים לְאֵין מַרְפֵּא.

שְׁנַיִם שֶׁמְּרִיבִים וְהוֹלְכִים לָדוּן לִפְנֵי הַשַׂר שֶׁל עַכּוּ"ם, עַל־יְדֵי זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכָּה, שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה.

לִפְעָמִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְחַזֵּק לֵב הָרְשָׁעִים כְּנֶגֶד הַצַּדִּיקִים בִּמְרִיבָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מַפָּלָה.

מִי שֶׁנּוֹתֵן כָּבוֹד לְזָקֵן, הוּא נִצּוֹל מִמִּלְחָמָה.

מִי שֶׁמַּגִּיד רִיבוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, רוֹאֶה נִקְמָתוֹ בְּשׂוֹנְאָיו.

עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בָּא דַּלּוּת.

מִי שֶׁחוֹלֵק עִם שְׁכֵנָיו, לְסוֹף שֶׁיִּהְיֶה לַעַג לְאוֹיְבָיו.

מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְשׁוֹתֵק, נִקְרָא חָסִיד, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹמֵר אֶת נַפְשׁוֹ.

הַתְּפִלָּה בְּהִתְלַהֲבוּת עַד שֶׁהַהִתְלַהֲבוּת בָּא לוֹ בַּפָּנִים, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפְלִים וְנִתְלַהֲטִים שׂוֹנְאָיו.

מִי שֶׁהוּא טוֹב וְיָשָׁר מִנְּעוּרָיו, עַל־יְדֵי זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה מַחֲלֹקֶת, יִתְנַדְּבוּ לִבָּם שֶׁל הַרְבֵּה בְּנֵי־אָדָם וְיִתְחַבְּרוּ אֵלָיו לַעֲזוֹר לוֹ.

מִי שֶׁמֵּסִית וּמוֹנֵעַ אֶת חֲבֵרוֹ מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב, אֵינוֹ יָכוֹל לָקוּם נֶגֶד אוֹיְבָיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה וּמִלְחָמָה.

עַל־יְדֵי וִדּוּי יִתְבַּטֵּל מֵעָלֶיךָ מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֶיךָ.

הַבַּעַל־מַחֲלֹקֶת, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא אוֹהֵב פֶּשַׁע.

מִי שֶׁהוּא עָצוּר בְּמִלִּין, לֹא יוּכַל אוֹתוֹ שׁוּם אָדָם.

כְּשֶׁמִּתְנַגְּדִים חוֹלְקִים עַל חֲסִידִים וְרוֹצִים לְבַטֵּל אוֹתָם מִמְּלֶאכֶת־שָׁמַיִם, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפְלִים וְנִבְזִים בְּעֵינֵי עַצְמָן.

לְנִצָּחוֹן תֹּאמַר קַפִּיטְל "עַל הַשְּׁמִינִית".

מִי שֶׁמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ מוֹסֵר אוֹתוֹ בְּיַד שׂוֹנְאָיו.

מִי שֶּׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים יֹאמַר כָּל הַיּוֹם תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְאַל יִפְסֹק פִּיו מִתְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, עַל־יְדֵי זֶה יוֹשִׁיעַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאוֹיְבָיו יֵבוֹשׁוּ.

מִי שֶׁהוּא נִרְדָּף, יִזְכֶּה לְבָנִים וּבְנֵי בָּנִים.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים, יְבַקֵּשׁ רַבִּים, שֶׁיְּבַקְשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים, וְיִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם מִן הַשּׂוֹנְאִים.

כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ שׂוֹנְאִים לְמַטָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ שׂוֹנְאִים לְמַעְלָה.

עַל־יְדֵי לִמּוּד הַשּׂוֹנְאִים יָשׁוּבוּ אָחוֹר.

עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן לֹא יוּכְלוּ הַשּׂוֹנְאִים לְהָרַע לְךָ.

עַל־יְדֵי הַכְנָעָה יִפְּלוּ הַשּׂוֹנְאִים בַּמְּצוּדָה שֶׁהֵכִינוּ לְךָ.

מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם, עַל־יְדֵי זֶה בָּא בּוּשָׁה עַל אוֹיְבָיו.

מִי שֶׁהֵרַע לְשׂוֹנְאוֹ שֶׁל צַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ תָּמִיד.

כְּשֶׁבְּנֵי־אָדָם דּוֹבְרִים עָלֶיךָ, תִּלְמַד בְּכָל לַיְלָה אַגָּדָה.

שְׁנֵי צַדִּיקִים אֵינָם יְכוֹלִים לָדוּר בְּעִיר אַחַת, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אֱמֶת.

עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן אוֹיְבָיו לֹא יִשְׂמְחוּ בְּצָרָתוֹ.

מִי שֶׁאֵין מְבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, לֹא יִשְׂמְחוּ אוֹיְבָיו עָלָיו.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה שׂוֹנְאִים, בְּיָדוּעַ שֶׁהַשִּׂנְאָה שֶׁלֹּא כַּדִּין, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּצְאוּ כֻּלָּם יְדֵי חוֹבָתוֹ כְּנֶגְדּוֹ.

כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם שׂוֹנְאִים, וְאַחַר־כָּךְ קָם עָלָיו אִישׁ אֶחָד מֵרֵעָיו וַאֲנָשָׁיו גַּם הוּא לַחֲלֹק עָלָיו, הוּא סִימָן שֶׁהַבַּעֲלֵי־מַחֲלֹקֶת שֶׁלּוֹ יִהְיוּ נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, אֵינוֹ יָרֵא מֵאוֹיְבִים.

עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּשַׁוְעָה אוֹיְבָיו אֵינָם שְׂמֵחִים עָלָיו.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יִפֹּל בְּיָדָם אִם לָאו, יִסְתַּכֵּל אִם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגַת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּהְיֶה נִמְסָר בְּיָדָם.

לְמַחֲלֹקֶת יִלְמַד מַסֶּכֶת סֻכָּה.

מַחֲלֹקֶת בָּא עַל־יְדֵי חֲבוּרַת רְשָׁעִים.

עַל־יְדֵי עַצְבוּת גַּם הָאוֹהֲבִים יַחְלְקוּ עָלֶיךָ.

אֵין מְרִיבָה מְצוּיָה בְּבֵיתוֹ אֶלָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה תְּבוּאָה מִבֵּיתוֹ.

לִפְעָמִים כְּשֶׁהַרְבֵּה צַדִּיקִים חוֹלְקִים עַל צַדִּיק אֶחָד, גַּם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַסְכִּים עִמָּהֶם אַף שֶׁהָאֱמֶת עִם הַצַּדִּיק הָאֶחָד, וְהַצַּדִּיקִים מַמְשִׁיכִין אֶת רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִמָּהֶם.

הַקּוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ רָשָׁע, רַשַּׁאי לֵירֵד לְתוֹךְ אֻמָּנוּתוֹ וּלְמַעֵט מְזוֹנוֹתָיו עַד שְׁלִישׁ.

אִם אֵין לָאָדָם חֲבֵרִים וְאוֹהֲבִים, נֹחַ לוֹ שֶׁיָּמוּת.

כָּל הַדְּבָרִים נִבְרָאִים בִּבְחִינַת זָכָר וּנְקֵבָה, אֲפִלּוּ מְלָכִים: יֵשׁ מֶלֶךְ בְּחִינַת זָכָר וְיֵשׁ מֶלֶךְ בְּחִינַת נְקֵבָה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַרְחִיקָן זֶה מִזֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחֲרִיבוּ אֶת הָעוֹלָם.

בַּעַל־מְרִיבָה – אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא לַמְדָן, אַל תְּכַבֵּד אוֹתוֹ.

בִּמְקוֹם מְרִיבָה שָׁם הַשָּׂטָן.

מִי שֶׁמְּקַיֵּם קְרִיאַת־שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, אֵינוֹ נִמְסָר בְּיַד שׂוֹנְאָיו.

עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּגְמִילוּת־חֲסָדִים אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו.

עַל־יְדֵי רְדִיפָה, הַנִּרְדָּף נִכְשָׁר לְקָרְבָּן לִפְנֵי אֱלֹקִים.

לְעוֹלָם תְּצַדֵּד לְהַצִּיל אֶת הַנִּרְדָּפִים.

אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת מְרִיבָה.

מִי שֶׁשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִתַּלְמוּדוֹ, עַל־יְדֵי זֶה קָמִים עָלָיו בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת.

עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק, נִתְעוֹרְרִים מִלְחָמוֹת.

כְּשֶׁדּוֹבְרִים עַל הָאָדָם, אֲזַי יֵשׁ כֹּחַ בַּיֵּצֶר הָרָע לְהַגְבִּיר אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה הָאָדָם שֶׁדּוֹבְרִים עָלָיו, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל זֶה.

מִי שֶׁקָּשֶׁה לְקַבֵּל פִּיּוּס, הוּא מֵעָלְמָא דְּנוּקְבָא.

לִמְרִיבָה, הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ, וּלְמַד תּוֹרָה. אוֹ כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָדוּן אוֹתָם, תִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַפִּילֵם, וְאַל תִּמְסֹר אוֹתָם לַשַּׂר.

כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְאָה עַל חֲבֵרוֹ וְדוֹמֵם, הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לוֹ דִּין.

אַל תָּרִיב עִם אָדָם שֶׁהוּא תַּקִּיף מִמְּךָ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מֵכֵף אוֹתְךָ לְדָבָר בִּלְתִּי הָגוּן. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ אֵימַת שַׂר, תֵּלֵךְ עִמּוֹ אֶל הַשַּׁר וְאַל תַּעֲשֶׂה הַדָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן.

עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נוֹפְלִים בַּמִּלְחָמָה.

מִי שֶׁאֵין אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרָע, הוּא מְנַצֵּחַ.

שָׁנָה וּפֵרֵשׁ, עַל־יְדֵי זֶה אוֹיְבָיו רוֹדְפִין אוֹתוֹ.

כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם שׁוֹפַעַת דָּם בְּלֹא עֵת נִדָּתָהּ, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵיזֶה שִׂנְאָה נִתְעוֹרֵר עָלָיו.

כְּשֶׁהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ מַחֲלֹקֶת עִם אֶחָד וְיָכוֹל לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ עִם מָמוֹן, יַצִּיל אֶת עַצְמוֹ, וְאַל יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּצִדְקָתוֹ.

בְּכָל בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת נִתְגַּלְגְּלִים שָׁם נִיצוֹצִין מִנִּשְמַת דָּתָן וַאֲבִירָם.

הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל, תֵּדַע שֶׁגַּם לְמַעְלָה יֵשׁ שְׁנֵי מַלְאָכִים שֶׁגַּם הֵם חוֹלְקִים גַּם־כֵּן, וְאֵין לָהֶם מַכְרִיעַ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ.

מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְשׁוֹתֵק, עַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ רַבּוֹת רָעוֹת שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לָבוֹא עָלָיו.

דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטָה תָּמִיד אַחַר הָרֹב, אֲבָל אִם הָרֹב הֵם רְשָׁעִים, אֵין דַּעְתּוֹ נוֹטָה אַחֲרֵיהֶם.

אֵין מְלַמְּדִין זְכוּת עַל הַמֵּסִית.

כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים, וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ אֲנָשִׁים הַמְצַדְּדִים לוֹ, כְּשֶׁגּוֹזְרִים מִיתָה לְמַעְלָה חַס וְשָׁלוֹם, עַל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הַמַּחֲלֹקֶת, מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם, וְלֹא מִן הָאִיש שֶׁהוּא עִקָּר בַּמַּחֲלֹקֶת.

לִפְעָמִים נִגְזָר עַל הָאָדָם, שֶׁיִּכְלֶה זַרְעוֹ. וּכְשֶׁנִּמְסָר בְּיַד שׂוֹנְאָיו, עַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַגְּזֵרָה שֶׁל כְּלָיַת זַרְעוֹ.

מִי שֶׁמַּרְחִיק אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה יָבוֹא מִמֶּנּוּ זֶרַע, שֶׁיְּצַעֲרוּ לְזַרְעוֹ שֶׁל הַמַּרְחִיק.

מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בָּרְשָׁעִים וְלֹא מִחָה, כְּאִלּוּ הוּא עוֹשֶׂה הָרָע.

הַמַּחֲזִיק בַּמַּחֲלֹקֶת, עוֹבֵר בְּלָאו וְרָאוּי לְהִצְטָרֵעַ.

הַחוֹלֵק עַל מַלְכוּת בֵּית־דָּוִד, רָאוּי לְהַכִּישׁוֹ נָחָשׁ.

עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יָכוֹל לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה.

צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק נֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים וּלְהַעֲרִיךְ עִמָּהֶם מִלְחָמָה בְּתַחְבּוּלָה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו.

לְמַחֲלֹקֶת סְגֻלָּה לוֹמַר: "וַיִּקְרָא אָסָא אֶל ה'" עַד "אֱנוֹשׁ" (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב. יד,י).

מִי שֶׁאֵין בִּטְחוֹנוֹ בֶּאֱלֹקָיו, עַל־יְדֵי זֶה בָּאִים מִלְחָמוֹת וּמְרִיבוֹת.

עַל־יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה נוֹפֵל פַּחַד עַל הָאֻמּוֹת, שֶׁלֹּא יִלָּחֲמוּ עִם יִשְׂרָאֵל.

לְמַחֲלֹקֶת תֹּאמַר: "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ" עַד "כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ" מַה שֶׁאָמַר יְהוֹשָׁפָט (דב"ה ב. כ, יב).

בִּשְׁעַת מִלְחָמָה צָרִיךְ לְהָכִין כְּלֵי מִלְחָמָה כַּנָּהוּג, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁבִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין לִסְמוֹךְ עַל הַנֵּס.

הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ, אוֹיְבָיו נוֹפְלִים תַּחְתָּיו.

אֵין לְהִתְפַּלֵּל עַל שׁוּם אָדָם שֶׁיָּמוּת אֲפִלּוּ עַל מִין, כִּי יוֹתֵר טוֹב לַהֲרֹג אוֹתָם בִּידֵי אָדָם וְלֹא בִּידֵי שָׁמַיִם.

אַל תִּתְגָּרֶה בְּרָשָׁע; כָּל שֶׁכֵּן בְּרָשָׁע שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ.

מֻתָּר שֶׁלֹּא לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת וְלַחֲלֹק עָלָיו, כְּדֵי דְּלָא לִטְעֵי כֻּלֵּי עַלְמָא בַּתְרֵהּ.

בַּעֲווֹן שִׂנְאַת־חִנָּם מְרִיבָה רַבָּה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ.

חֶרֶב וּבִזָּה רַבָּה בָּא בַּעֲווֹן עִנּוּי הַדִּין וְעִוּוּת וְקִלְקוּל הַדִּין וּבִטּוּל תּוֹרָה.

אִשָּׁה נִדָּה דְּפָסְקָה בֵּין תְּרֵי, אִם סוֹף נִדָּה הִיא עוֹשָׂה מְרִיבָה בֵּינֵיהֶם.

הַנִּרְדָּף שֶׁמְּפַיֵּס אֶת הָרוֹדֵף, עַל־יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר דִּין עַל הָרוֹדֵף.

הַמְפַרְנֵס אֶת שׂוֹנְאָיו, עַל־יְדֵי זֶה נִדּוֹן הַשּׂוֹנֵא בְּדִין שְׂרֵפָה.

עַל־יְדֵי שֶׁדּוֹבְרִים עַל הַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּבֵּר הַפִילוֹסוֹפְיָא בָּעוֹלָם וְכֵן לְהֵפֶךְ.

יֵשׁ מְפֻרְסָמִים שֶׁעִקַּר הַפִּרְסוּם שֶׁלָּהֶם נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת.

עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת נוֹפֵל לְתַאֲוַת נִאוּף.

מִי שֶׁקָּמִים עָלָיו רַבִּים וְחוֹלְקִים עָלָיו עַל אֱמוּנָתוֹ, וְהוּא עוֹמֵד כְּנֶגְדָּם וְטוֹעֵן כְּנֶגְדָּם דְבָרִים הַנִּתְקַבְּלִים, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָנִים רַבִּים וְהָעוֹלָם נִתְמַלֵּא מִזַּרְעוֹ.

מִי שֶׁנּוֹתֵן עֵינֵי שִׂכְלוֹ תָּמִיד לַחְקֹר אֶת רָאשֵׁי־הַדּוֹר וּמְעַיֵּן בָּהֶם בְּעֵינָא בִּישָׁא, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל לְרָעָב שֶׁלֶּעָתִיד, הַיְנוּ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם, וְזֶה "רָעָב" עַ'יִן בְּ'תוֹךְ רַ'ב.

עַל־יְדֵי צְדָקָה בְּסִבָּה קַלָּה הוּא מַכְנִיעַ אֶת אוֹיְבָיו, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַצִּילוֹ מִסִּבּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל אוֹיְבָיו.

עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן נִתְוַדַּע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. גַּם עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן נִתְיַשֵּׁב הַמַּלְכוּת מִן הַמְּרִיבוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת.

מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ בַּתּוֹרָה בְּמֹחִין זַכִּים, שֶׁאֲכִילָתוֹ כָּל־כָּךְ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּזּוֹן מִמָּזוֹן שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי זֶה שׂוֹנְאָיו נִדּוֹנִין בְּחֶנֶק. וְסִימָן לַדָּבָר: "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר" (שְׁמוֹת יט, טז); "וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל" (שָׁם טז, יג); "וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר" (שָׁם יד, כד).

הַצַּעַר וְהַקִּנְטוּר שֶׁיֵּשׁ עַל הֶחָכָם, עַל־יְדֵי זֶה בָּא לִידֵי שִׁכְחָה.

עַל־יְדֵי הַמְּרִיבָה גּוֹרְמִים, שֶׁהַתַּלְמִידִים הַקְּטַנִּים נִתְפַּרְסְמִים קֹדֶם זְמַנָּם, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַפָּלַת נְפָלִים, שֶׁהַוָּלָד יוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם קֹדֶם זְמַנּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה גּוֹרֵם עֲנִיּוּת, וְלִפְעָמִים גּוֹרֵם מִיתוֹת, חַס וְשָׁלוֹם.

לִפְעָמִים אֵין שְׁלוֹם בַּיִת לָאָדָם וְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ בִּקְטָטָה, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שֵׁדִים בַּבַּיִת הַגּוֹרְמִין כָּל זֶה, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּאִים יִסּוּרִים עַל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ.

לִפְעָמִים מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם גּוֹרֵם לוֹ מְרִיבוֹת, כְּמוֹ שֶׁאֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת.

עַל־יְדֵי הַצַּעַר וְהָעַצְבוּת בָּא מְרִיבָה בָּעוֹלָם, וְעַל־יְדֵי הַשִׂמְחָה בָּא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם.

הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה הִיא עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם.

הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן אוֹ הַמְּלָאכָה שֶׁאָדָם מְיַגֵּעַ בּוֹ בְּיוֹם תַּעֲנִיתוֹ, זֶה הַדָּבָר מַצִּיל אוֹתוֹ מִשּׂוֹנְאִים וּמֵרוֹצְחִים.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים, קָשֶׁה לוֹ לְכַוֵּן דַּעְתֵּהּ בַּתְּפִלָּה.

מִי שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, הַיְנוּ שֶׁהוֹלֵךְ לָאִישׁ וּמְיַפֶּה אֶת הָאִשָׁה בִּפְנֵי הַבַּעַל, וְהוֹלֵךְ אֶל הָאִשָּׁה וּמְגַנֶּה אֶת בַּעְלָהּ בְּעֵינֶיהָ, עַד שֶׁנַעֲשָׂה פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה טָרוּד בִּמְזוֹנוֹתָיו.

כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה אֵיזֶה צַדִּיק, שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיָדוֹ לְקָרֵב בְּנֵי־אָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲזַי מַעֲמִיד עָלָיו שׂוֹנְאִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקָרֵב בְּנֵי־אָדָם, כִּי הַצַּדִּיק שֶׁאֵין לוֹ שׂוֹנְאִים, אֵין יָכוֹל לְקָרֵב, כְּמוֹ בְּעֵת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יֵשְׁבוּ בְּשַׁלְוָה, וְאָז אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים.

עַל־יְדֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה שׂוֹנְאִים בָּאִים וְנִתְרוֹמְמִים עַל אָדָם.

מִי שֶׁשּׂוֹנְאָיו נִתְרוֹמְמִים, הוּא נוֹפֵל לְתַאֲוַת אֲכִילָה.

כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ חִכּוּךְ בְּגוּפוֹ, יֵדַע שֶּׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים, וְלִפְעָמִים שֶׁעַל־יְדֵי מַכּוֹת וְחַבּוּרוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּגוּפוֹ, עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים, כִּי זֶה נִתְחַלֵּף בָּזֶה.

יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים, שֶׁאֶחָד דִּבּוּרָיו הֵם בַּחֲרִישָׁה, וְהַשֵּׁנִי דְּבָרָיו בִּקְצִירָה, אוֹ אֶחָד דְּבָרָיו הֲקָמַת הַבְּרִית לְזִוּוּג, וְהַשֵּׁנִי דְּבָרָיו הֵם הַמַּמְשִׁיכִים אֶת הַזֶּרַע וּמְהַוִּים אֶת הַוָּלָד בְּבֶטֶן אִמּוֹ וּמְגַדְּלִין אוֹתוֹ. בְּכֵן כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים הָאֵלּוּ, אַל יִתְעָרֵב זָר בְּתוֹךְ דִּבּוּרָם, שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקֵל הַמְכֻוָּן.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׂוֹנְאִים, יַזִּיר מִן הַיַּיִן, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה רֹאשׁ לָהֶם.

סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִשּׂוֹנְאִים, הֵן שׂוֹנְאִים שֶׁל מַחֲלֹקֶת הֵן שׂוֹנְאִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ, שֶׁמִּתְיָרֵא מֵהֶם, לוֹמַר כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבַּתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ פַּשְׁטָא מֻנַּח זַרְקָא וְכוּ'.