ד.

כְּשֶׁנִּדְפָּס אֵיזֶהוּ סֵפֶר חָדָשׁ, עַל־יְדֵי זֶה הַבְּכִיָּה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְחַדֵּשׁ זֶה הַסֵּפֶר בִּבְחִינַת: "וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי" (תְּהִלִּים קב, י), הַבְּכִיָּה הַזֹּאת נִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֻמּוֹת שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ עָלֵינוּ. גַּם עִקַּר כֹּחַ מֶמְשַׁלְתָּם אֵינוֹ אֶלָּא בִּבְכִיָּה שֶׁל עֵשָׂו, וְסִימָן לַדָּבָר: וְהָיָה מִסְפַּר בְּ'נֵי יִ'שְׂרָאֵל כְּ'חוֹל הַ'יָם.