עַל־יְדֵי עֲנָוָה יִנָּצֵּל מֵהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
כְּשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל וְנוֹפֵל לְךָ הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה תְּכַוֵּן בְּשֵׁם "אֱלֹקֵינוּ".
מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בָּאִים עַל־יְדֵי וִדּוּי, שֶׁמִּתְוַדִּים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד־חָכָם.
מִי שֶׁמְּסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁאֵרְעוּ לַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין לוֹ מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, יָדִין אֶת כָּל בְּנֵי־אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד.
עַל־יְדֵי דִּמְעָה נִמְאָסִים כָּל הַתַּאֲווֹת.
מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בַּצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה אֵין לִבּוֹ נָכוֹן עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
הַחֲגוֹרָה שֶׁחָגוּר בָּהּ אֵיזֶה צַדִּיק – כְּשֶׁתַּחְגֹּר בָּהּ הוּא סְגֻלָּה לְבַטֵּל הִרְהוּרִים.
עַל־יְדֵי שֶׁקֶר נִתְחַלֵּל הַבְּרִית קֹדֶשׁ.
מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ וְעוֹלֶה עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הִתְפָּאֲרוּת, כְּשֶׁיִּשְׁבֹּר הַהִתְפָּאֲרוּת, יַשִּׂיג וְיִקְנֶה הַתּוֹרָה.
הַצְּעָקָה מְבַטֵּל אֶת הַפְּנִיּוֹת.
עַל־יְדֵי לִמּוּד אַרְבָּעָה "שֻׁלְחָן־עָרוּךְ" יִתְבַּטֵּל הַפְּנִיּוֹת.
כְּשֶׁתַּחֲשֹׁב אֵיזֶה תּוֹרָה שֶׁחִדַּשְׁתָּ, הִיא סְגֻלָּה לְבַטֵּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, יְדַבֵּר לְעַצְמוֹ דִּבְרֵי בִּזְיוֹנוֹת.
אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מַטְרִידוֹת אֶת הַמַּחֲשָׁבָה.
עַל־יְדֵי כַּעַס בָּא הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
כְּשֶׁמְּבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, בָּא לְהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּין אַנְשֵׁי נִאוּף אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ נִאוּף, עַל־יְדֵי זֶה בָּא לְהִרְהוּרִים רָעִים.
אֵין הַיֵּצֶר הָרָע תָּאֵב אֶלָּא לְדָבָר שֶׁהוּא אָסוּר לוֹ.
הַתַּאֲווֹת – מְלֻבָּשׁ בָּהֶם חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
עַל־יְדֵי מְחִילַת עֲווֹנוֹת תִּזְכֶּה לְבַר־לֵבָב.
עַל־יְדֵי הָרַחֲמָנוּת יִתְבַּטֵּל מִמְּךָ הַתַּאֲווֹת.
עַל־יְדֵי עֵינַיִם הַלֵּב מִתְאַוֶּה.
עַל־יְדֵי תַּאֲווֹת הַלֵּב, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִדְבַּק בְּךָ מְאוּמָה.
לְהִרְהוּרֵי זְנוּת סְגֻלָּה, שֶׁיִּשְׁתֶּה סַם הַמְשַׁלְשֵׁל.
הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּכַוָּנַה, הִיא פּוֹתַחַת כָּל הַפְּתָחִים שֶׁל מַעְלָה.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אַל יִשָּׂא אֶצְלוֹ שׁוּם זָהָב.
עַל־יְדֵי שִׁכְרוּת בָּא הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
עַל־יְדֵי אַהֲבַת נָשִׁים הַכָּבוֹד נִטָּל מִמְּךָ. גַּם אִשְׁתְּךָ אֵינָהּ קוֹלֶטֶת הַזֶּרַע וּמַפֶּלֶת, וּבִשְׁעַת הַלֵּדָה הַתִּינוֹק מֵת.
עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בָּאִים הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה. גַּם בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַחֲלֹקֶת יִהְיֶה בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה.
כְּשֶׁבָּאִים לָאָדָם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כְּאִלּוּ הוּא בּוֹכֶה, וּבָזֶה יָסוּרוּ מִמֶּנּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת.
עַל־יְדֵי שְׁבוּעוֹת וּקְלָלוֹת בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת.
עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן לֹא יָבוֹאוּ לְךָ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת.
חֲרִיקַת הַשִּׁנַּיִם הִיא סְגֻלָּה לְבַטֵּל מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת.
לְפִי הַמָּקוֹם שֶׁבַּתְּפִלָּה, כֵּן הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מַלְבִּישִׁים אֶת עַצְמָם בִּפְנִיּוֹת וּבָאִים לָאָדָם כְּדֵי לְתַקְּנָם.
מַסֶּכֶת יָדַיִם הִיא סְגֻלָּה לְבַטֵּל מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת.
מִי שְׁתְּפִלָּתוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַשְּׁכִינָה, לֹא יָבוֹא לוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת.
עַל־יְדֵי שָׁלוֹם נִתְרוֹמֵם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.
כְּשֶׁאִישׁ אוֹ אִשָּׁה חוֹשְׁבִים בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ בְּאֵיזֶה גּוֹי אוֹ בְּגוֹיָה, וְהַמַּחֲשָׁבָה הִיא בְּאַהֲבָה לְאֵיזֶה גּוֹי אוֹ גּוֹיָה, אֲזַי הַוָּלָד הַנּוֹלָד מִזֶּה הַתַּשְׁמִישׁ נִשְׁתַּמֵּד.
הַצִּיצִית הֵם גָּדֵר לָעֶרְוָה.
עַל־יְדֵי בִּקּוּר־חוֹלִים נִצּוֹל מִיֵּצֶר הָרָע.
אֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת.
בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה, כָּל יָמָיו בְּהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה.
מִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְאַחַר־כָּךְ מְהַרְהֵר בָּהּ לַעֲשׂוֹת עוֹד, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה, נִפְרָעִין עַל הַהִרְהוּר.
לִדְחוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרָע יֹאמַר: רַחֲמָנָא נִגְעַר בֵּהּ בַּשָּׂטָן.
הַחֶמְדָּה וְהַמַּחֲשָׁבָה רָעָה הָעוֹלָה עַל הַלֵּב פִּתְאוֹם, שֶׁאֵין בִּרְשׁוּת הָאָדָם לְהִמָּנַע מִמֶּנָּהּ, אֵין נֶעֱנָשִׁין עָלֶיהָ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר יְהַרְהֵר וְחוֹזֵר וּמְהַרְהֵר.
לְרֹב מִדּוֹת הָרָעוֹת טוֹב לְהָקִיז דָּם.
עַל־יְדֵי אֲכִילַת דָּגִים נִתְרַבֶּה הַתַּאֲוָה.
מִי שֶׁאוֹכֵל בִּזְכוּת אָבוֹת, נוֹפְלִים לוֹ הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
עַל־יְדֵי מִשְׁכַּב־זָכָר בָּא לִידֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
הַמְהַרְהֵר בְּכּוּתִית, בָּא לִידֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
הַמִּסְתַּכֵּל בָּעֶרְוָה, קַשְׁתּוֹ נִנְעֶרֶת.
הַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵגֵן עָלָיו שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר, וְאָזִיל לְהַהוּא עָלְמָא בְּלֹא חֵטְא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְסַיֵּעַ לוֹ.
בִּזְמַן שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת־חֲסָדִים, יִצְרָם מָסוּר בְּיָדָם.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה מִדְּבַר אֶפִּיקוֹרְסוּת, לְסוֹף שֶׁיָּכֹפוּ אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה.
כְּשֶׁיִּמְנַע עַצְמוֹ מֵעֲבֵרוֹת וִיבַקֵּשׁ כַּפָּרָה, זֶה יִגְרֹם שֶׁאֲפִלּוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לֹא יֶחֱטָא.
הַבָּא עַל הַכּוּתִית, הוּא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַזֻּהֲמָה, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ וְהוֹלִיד וָלָד, הַוָּלָד יִהְיֶה מוּמָר.
אַבְנֵט – תִּקּוּן עַל הִרְהוּרִים.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִרְהוּרֵי נָשִׁים, בִּטּוּלָם – עַל־יְדֵי שֶׁלֹּא יִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת.
גַּם עַל־יְדֵי צְדָקָה.
כְּשֶׁבָּא לָאָדָם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא מְבַטֵּל אוֹתָם בְּמַחֲשֶׁבֶת אֱמוּנָתוֹ, אֲזַי נַעֲשָׂה מֵהִרְהוּרָיו בְּחִינַת טַל שֶׁל בְּרָכָה. גַּם עַל־יְדֵי זֶה הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ נִתְקַיֵּם וְאֵין נִתְבַּלְבֵּל לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּתְיַגֵּעַ הַמֹּחַ עַל־יְדֵי שֶׁמְּשׁוֹטֵט בְּאֵיזֶה עִיּוּן עָמֹק, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַזְמִין לוֹ מַחֲשָׁבוֹת הַנּוֹתְנִים נַיְחָא לְמֹחוֹ.
מִי שֶׁנִּשְׁמָר מֵהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, זוֹכֶה בְּכָל פַּעַם לְבִטָּחוֹן עַד שֶׁאֵינוֹ דּוֹאֵג מַה יֹּאכַל לְמָחָר, וְהוּא בְּמַדְרֵגַת "בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם" (תְּהִלִּים סח, כ), וְעַל יְדֵי זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, לֹא הִבִּיט אָוֶן וְלֹא רָאָה עָמָל בּוֹ, וְכָל הַנּוֹגֵעַ בּוֹ כְּאִלּוּ נוֹגֵעַ בְּבַת־עֵינוֹ.
לְהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה יַעֲלֶה עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ וִיקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁיַּעֲסֹק בִּגְמִילוּת־חֲסָדִים, וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל מֵהִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
עַל־יְדֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה נְשִׁימָתוֹ מִתְקַצֶּרֶת, וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה מִבְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת.
כְּשֶׁבָּאִין לְאָדָם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, יֵדַע שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה.
לִמּוּד הַפּוֹסְקִים מְבַטְּלִים הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
עַל־יְדֵי הַעֲמָדַת דַּיָּנִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים בָּא הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
כְּשֶׁבָּאִין לְאָדָם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, יֵדַע שֶׁיָּבוֹא לִידֵי אֵיזֶהוּ חוֹלַאַת אוֹ לִידֵי אֵיזֶהוּ עֲלִילָה מֵהַשַּׂר.
עַל־יְדֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה לְסוֹף נִצְרָךְ לִידֵי הִשְׁתַּמְּשׁוּת בַּשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים.
עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר נִתְבַּטְּלִים הִרְהוּרֵי זְנוּת.
לִפְעָמִים עוֹלֶה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל אָדָם, וְחוֹשֵׁב בְּאֵיזֶהוּ חוֹלַאַת, וְזֶה סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ לְתַקֵּן הַמַּחֲשָׁבָה רָעָה, שֶׁהַחוֹלַאַת בָּאָה עַל־יָדוֹ.
הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהִרְהוּרֵי זְנוּת וּשְׁפִיכוּת־ דָּמִים וְלָשׁוֹן־הָרָע, הֵם בָּאִים עַל מִי שֶׁרָגִיל בִּנְדָרִים, אֲבָל נִתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הַמַּנְהִיג שֶׁבָּעִיר, הַמְסַדֵּר הַגְּבִיּוֹת וְהַמִּסִּים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁיּוּכַל לִסְבֹּל.
כְּשֶׁאָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק, וּמִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר עַל־יְדֵי רְאִיָּה, שֶׁיִּרְאֶה נָשִׁים יָפוֹת, יֹאמַר הַפָּסוּק: "הֵן אֶרְאֶלָם צָעֲקוּ" (יְשַׁעְיָהוּ לג, ז) וְכוּ', וְעַל־ יְדֵי זֶה יִנָּצֵל מֵרְאוֹת.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, יֵדַע שֶׁיַּד אֻמּוֹת הָעוֹלָם יִשְׁלֹט בּוֹ.
בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ שָׁם יְרִידִים וְיוֹמָא דְּשׁוּקָא גְּדוֹלִים, שָׁם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּיוֹתֵר, וְהַסְּגֻלָּה לָזֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּיוֹמָא דְּשׁוּקָא בַּתּוֹרָה, וְלֹא יָבוֹאוּ לוֹ הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
כְּשֶׁמְּבַטֵּל הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, עַל־יְדֵי זֶה מוֹחֲלִין לוֹ עֲווֹנוֹתָיו.
הִסְתַּכְּלוּת לְמִזְרָח מְבַטֵּל הִרְהוּרֵי זְנוּת.
הַבְּכִיָה מְבַטֵּל הִרְהוּרֵי זְנוּת.
בִּטּוּל הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, עַל־יְדֵי הִתְלַהֲבוּת.
עַל־יְדֵי גְּנֵבַת דַּעַת בָּא לִידֵי הִרְהוּרֵי זְנוּת עִם גּוֹיָה.
מִי שֶׁבָּא לוֹ הִרְהוּרֵי זְנוּת עִם בַּת אֵל נֵכָר, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶהוּ נְפִילָה, אוֹ חוֹלַאַת יָבוֹא עַל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.
עַל־יְדֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה שׂוֹנְאִים בָּאִים וְנִתְרוֹמְמִים עַל אָדָם.
לְבַטֵּל הִרְהוּרֵי זְנוּת, יְצַיֵּר דְּמוּת אָבִיו. עֵצָה עַל הִרְהוּרִים, לִכְעֹס עַל אֵיזֶה דָּבָר, וְרֶמֶז: "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ" (תְּהִלִּים ד, ה).
(שָׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהַכַּוָּנָה לִרְגֹּז וְלִכְעֹס עַל עַצְמוֹ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע שֶׁנֶּאֱמַר; "רִגְזוּ" וְכוּ', הַיְנוּ לִרְגֹּז וְלִכְעֹס עַל עַצְמוֹ, אֲבָל חָלִילָה לִכְעֹס מַמָּשׁ, כִּי עֲווֹן הַכַּעַס חָמוּר מְאֹד כַּיָּדוּעַ).
גַּם סְגֻלָּה, לְנַתֵּק מִמְּקוֹמוֹ וְלֵילֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר, גַּם טוֹב לִקְפֹּץ מִמְּקוֹמוֹ.
כל הזכויות בספר זה שמורות למלא וגדיש