פרשה לה

וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, טז): יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע, הַרְבֵּה בְּרִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ וְלֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן וּגְנָזָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָעוֹלָם, וְאֵיזֶה זֶה אוֹר שֶׁנִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן הָאוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן אָדָם צוֹפֶה וּמַבִּיט בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדוֹרוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ וּבְדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפְלָגָה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מְקֻלְקָלִים, עָמַד וּגְנָזוֹ מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, טו): וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם. וּלְמִי גְנָזוֹ, לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ד): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, מַהוּ כִּי טוֹב, שֶׁהָיָה אוֹרוֹ נָאֶה לָעוֹלָם וְלֹא הָיָה מַזִּיק כַּשֶּׁמֶשׁ הַזֶּה. וְהֵיכָן גְּנָזוֹ בַּגַּן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צז, יא): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק, וְהַרְבֵּה בְּרִיּוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם, וְלֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, וְהָיוּ רְאוּיִין לְהִגָּנֵז וְלֹא נִגְנְזוּ מִפְּנֵי כְּבוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵיזֶה זֶה זָהָב, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ טוֹבָה גְדוֹלָה חָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ בַּזָּהָב, יֵשׁ אָדָם פּוֹרֵט זָהוּב אֶחָד וְהוּא מוֹצִיא מִמֶנּוּ כַּמָּה יְצִיאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, יב): וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, וּמַהוּ טוֹב טוּבֵיהּ דְּהוּא בְּבֵיתֵיהּ טוּבֵיהּ דְּהוּא בְּלִוְיָיתֵיהּ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּזָּהָב, וְלָמָּה נִבְרָא בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁכָּן וּבִשְׁבִיל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ג, כה): הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן. שִׁבְעָה זְהָבִים הָיוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, זָהָב טוֹב, זָהָב טָהוֹר, זָהָב שָׁחוּט, זָהָב סָגוּר, זָהָב מְזֻקָּק, זְהַב פַּרְוָיִם, זָהָב מוּפָז. זָהָב טוֹב, כְּמַשְׁמָעוֹ. וְטָהוֹר, שֶׁהָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְכוּר וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. זָהָב שָׁחוּט, שֶׁהָיָה נִמְשַׁךְ כְּחוּט וְהָיוּ סָכִין בּוֹ כְּשַׁעֲוָה הַנְּתוּנָה עַל גַּבֵּי פִּנְקָס. זָהָב סָגוּר, שֶׁהָיָה סוֹגֵר כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם. זָהָב מְזֻקָּק, שֶׁהָיוּ טוֹחִין בּוֹ אֶת הַכְּתָלִים, וַהֲרֵי כָּתוּב (דברי הימים א כט, ד): כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ בּוֹ קִירוֹת הַבָּתִּים, לָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ כֶּסֶף, שֶׁהָיָה מַכְסִיף כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם. זָהָב מוּפָז, רַבִּי פַּטְרִיקִי אָחִיו שֶׁל רַבִּי דְרוֹסַאי אוֹמֵר שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לַגָּפְרִית הַזּוֹ שֶׁהִיא מוּצָתָה בָאֵשׁ. זְהַב פַּרְוָיִם, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְדַם הַפָּרִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וְאַף הָאֲרָזִים הָיוּ רְאוּיִן לְהִגָּנֵז וְלֹא נִגְנָזוּ.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּאֲרָזִים, אֶלָּא לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַמִּשְׁכָּן וּבִשְׁבִיל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, טז): יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע, וְאֵין לְבָנוֹן אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, כו): הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי אֲרָזִים הֵם וְאֵין לְךָ מְשֻׁבָּח מִכֻּלָּן אֶלָּא שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, יט): אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן וגו'. וְלָמָּה לֹא נִגְנְזוּ, שֶׁצָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵן עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת בָּהֶן מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן בַּמָּקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה עֲתִידָה לִשְׁכֹּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, יז): אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁשָּׁם צִפֳּרִים הָיוּ מְקַנְּנוֹת, אֶלָּא הַצִּפֳּרִים שֶׁהָיָה כֹּהֵן שׁוֹחֵט וּמַקְרִיב בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּמַהוּ (תהלים קד, יז): חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ, וְכִי חֲסִידָה בַּאֲרָזִים בֵּיתָהּ, וּמַהוּ חֲסִידָה, זֶה כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ח): תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ

דָּבָר אַחֵר, וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים, לָמָּה עֲצֵי שִׁטִּים, לִמֵּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דֶּרֶךְ אֶרֶץ לַדּוֹרוֹת, שֶׁאִם יְבַקֵּשׁ אָדָם לִבְנוֹת בֵּיתוֹ מֵאִילָן עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, אוֹמֵר לוֹ, וּמַה מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, כְּשֶׁאָמַר לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן, אָמַר, לֹא תָבִיא אֶלָּא מֵאִילָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, אַתֶּם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה

דָּבָר אַחֵר, וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (שמות כה, מ): וּרְאֵה וַעֲשֵׂה, וְכִי משֶׁה עָשָׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַהֲלוֹא כְתִיב (שמות לו, א): וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב, אֶלָּא משֶׁה לְתַלְמוּד וּבְצַלְאֵל לְמַעֲשֶׂה, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ לִתֵּן שָׂכָר לַמְּעַשֶׂה כָּעוֹשֶׂה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמשֶׁה שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְהֶעֱלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ הוּא עֲשָׂאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כא, כט): וּמִשְׁכַּן ה' אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה בַּמִּדְבָּר

דָּבָר אַחֵר, וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים מִשְׁכָּן, מַהוּ לַמִּשְׁכָּן, אָמַר רַבִּי הוֹשְׁעְיָא, עַל שׁוּם שֶׁהוּא עוֹמֵד לְמַשְׁכֵּן, שֶׁאִם נִתְחַיְבוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה, יְהֵא מִתְמַשְׁכֵּן עֲלֵיהֶן. אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַהֲלוֹא עֲתִידִים הֵם שֶׁלֹא יִהְיֶה לָהֶם לֹא מִשְׁכָּן וְלֹא מִקְדָּשׁ, וּמַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי נוֹטֵל מֵהֶם צַדִּיק אֶחָד וּמְמַשְׁכְּנוֹ בַּעֲדָם, וּמְכַפֵּר אֲנִי עֲלֵיהֶם עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איכה ב, ד): וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי עָיִן

דָּבָר אַחֵר, וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (שמות כה, ג): וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת. זָהָב זוֹ בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, לב): הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב. וְכֶסֶף זוֹ מָדַי, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, לב): חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִי כְסַף. נְחשֶׁת זוֹ יָוָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, לב): מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ. אֲבָל בַּרְזֶל אֵין כְּתִיב כָּאן, לֹא בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא בַּמִּשְׁכָּן, לָמָּה, שֶׁנִּמְשַׁל בּוֹ אֱדוֹם, שֶׁהֶחֱרִיבָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּכָּל הַמַּלְכֻיּוֹת יְקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹרוֹן לֶעָתִיד לָבוֹא חוּץ מֵאֱדוֹם, וַהֲרֵי בָּבֶל אַף הִיא הֶחֱרִיבָה אוֹתוֹ, אֶלָּא עַל שֶׁלֹא קִעַקְעָה אוֹתוֹ, אֲבָל אֱדוֹם מַה כְּתִיב בָּהּ (תהלים קלז, ז): הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ, עַד עַכְשָׁיו הַיְסוֹד בָּהּ, לְפִיכָךְ לֹא נִכְתַּב בַּרְזֶל בַּמִּשְׁכָּן וּבַמִּקְדָּשׁ, שֶׁמְשׁוּלִין בּוֹ אֱדוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת עֲתִידִין לְהָבִיא דוֹרוֹן לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּמִצְרַיִם מְבִיאָה תְּחִלָּה וּכְסָבוּר שֶׁלֹא לְקַבֵּל מֵהֶם, וְאוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַכְסַנְיָא נַעֲשׂוּ לְבָנַי בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, לב): יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים מִנִּי מִצְרָיִם כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים, מִיָּד מְקַבֵּל מֵהֶן. נָשְׂאָה כּוּשׁ קַל וָחֹמֶר וּמַה מִּצְרַיִם שֶׁשִּׁעְבְּדוּ בָּהֶן קִבֵּל מֵהֶם אָנוּ שֶׁלֹא נִשְׁתַּעְבַּדְנוּ בָּהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מִיָּד כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו לֵאלֹהִים, מִיָּד כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת שׁוֹמְעוֹת וְהֵן מְבִיאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, לג): מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵאלֹהִים, וְאַחַר כָּךְ מַלְכוּת אֱדוֹם נוֹשֵׂאת קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמָהּ וְאוֹמֶרֶת וּמַה הַלָּלוּ שֶׁאֵינָן אֲחֵיהֶם קִבְּלוּ מֵהֶם אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְאַף הִיא מְבַקֶּשֶׁת לְהָבִיא דּוֹרוֹן לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְאוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים סח, לא): גְּעַר חַיַּת קָנֶה, שֶׁכֻּלָּה חַיָּה מִן הַקָּנֶה.

דָּבָר אַחֵר, גְּעֹר חַיָּה הַדָּרָה בֵּין הַקָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, יד): יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר. (תהלים סח, לב): עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים, אוֹתָהּ שֶׁאוֹכֶלֶת שַׁמְּנָן שֶׁל עַמִּים וּבָאָה בְּכֹחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְאוֹמֵר מֵהֶם אֲנִי, עֵשָׂו בֶּן יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, (תהלים סח, לב): מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף, אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא אָדָם וְכוֹעֶסֶת עָלָיו מַתֶּרֶת אֶת הַפַּס וְנוֹטֶלֶת אֶת הַכֶּסֶף וְהִיא מִתְרַצָּה לוֹ. וּמַהוּ (תהלים סח, לב): בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ, שֶׁהִיא מְפַזֶּרֶת לְיִשְׂרָאֵל מִתַּלְמוּדָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמְכַנֶּסֶת אוֹתָן בַּמֶּה שֶׁיֵּצֶר הָרַע חָפֵץ בּוֹ.

דָּבָר אַחֵר, בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ, שֶׁפִּזְּרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם.

דָּבָר אַחֵר, בִּזַּר עַמִּים, שֶׁעָשׂוּ אֶת יִשְׂרָאֵל זָרִים לִי, וְהֵם מְבִיאִין קָרְבָּנוֹת

דָּבָר אַחֵר, וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן, אָמַר רַבִּי אָבִין מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אִיקוֹנִין נָאֶה, אָמַר לְבֶן בֵּיתוֹ עֲשֵׂה לִי כְּמוֹתָהּ. אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אֵיךְ יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתָהּ, אָמַר לוֹ אַתָּה בְּסַמְּמָנֶיךָ וַאֲנִי בִּכְבוֹדִי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, (שמות כה, מ): וּרְאֵה וַעֲשֵׂה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם אֱלוֹהַּ אֲנִי שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּאֵלּוּ, אָמַר לוֹ (שמות כה, מ): כְּתַבְנִיתָם, בִּתְכֵלֶת וּבְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה לְמַעְלָה כָּךְ עֲשֵׂה לְמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כו, טו): עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים, כַּנָּתוּן בָּאִיסְטְרַטְיָא שֶׁל מַעְלָה, וְאִם תַּעֲשֶׂה כְּאוֹתָהּ שֶׁל מַעְלָה לְמַטָּה, אֲנִי מֵנִיחַ סַנְקְלִיטִין שֶׁל מַעְלָה וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בֵּינֵיכֶם לְמַטָּה, מַה לְּמַעְלָן (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים, אַף לְמַטָּה עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים, מַה לְּמַעְלָה כּוֹכָבִים, אַף לְמַטָּן כֵּן.

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ קַרְסֵי זָהָב נִרְאִין בַּמִּשְׁכָּן כְּכוֹכָבִים הַנִּרְאִים בָּרָקִיעַ.