סימן קמה - דין שכיב מרע, ואם עמד ומת מחמת מקרה רע

א הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ אִם מַתִּי, אוֹ הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה, אוֹ הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ לְאַחַר מִיתָה, אֵינוֹ גֵּט; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא סָפֵק. ב הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ א מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי, אוֹ מֵעַכְשָׁו אִם מַתִּי, הֲרֵי זֶה גֵּט, וּכְשֶׁיָּמוּת תִּהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת. וְיוֹתֵר טוֹב שֶׁיֹּאמַר: מֵעַכְשָׁו, מִשֶּׁיֹּאמַר: מֵהַיּוֹם, שֶׁאִם אָמַר: מֵהַיּוֹם, וּמֵת בְּתוֹךְ הַיּוֹם, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק שֶׁמָּא אֵין דַּעְתּוֹ אֶלָּא מִסוֹף הַיּוֹם, וְאֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה. ג הֲרֵי זוֹ גִּטֵּךְ מֵעַכְשָׁו, אוֹ מֵהַיּוֹם, וּלְאַחַר מִיתָה, וּמֵת, הֲרֵי זֶה סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת, שֶׁמָּא אַחַר שֶׁאָמַר: מֵעַכְשָׁו, חָזַר בּוֹ מִלְּשׁוֹן מֵעַכְשָׁו, וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ עַל לְאַחַר מִיתָה. ד שְׁכִיב מְרַע שֶׁגֵּרַשׁ סְתָם, בְּלֹא תְּנַאי דְּמֵהַיּוֹם אִם מַתִּי, אֵין אוֹמְרִים סְתָמוֹ כְּפֵרוּשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּמַתָּנָה, דְּגֵט שָׁאנֵי; וְאִם עָמַד, אֵינוֹ חוֹזֵר. ה שְׁכִיב מְרַע שֶׁרוֹצֶה לְגָרֵשׁ עַל תְּנַאי אִם יָמוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפֹּל לִפְנֵי יָבָם, וְאִם עָמַד לֹא תִּהְיֶה מְגֹרֶשֶׁת, אוֹמֵר לָהּ כְּשֶׁנּוֹתֵן לָהּ הַגֵּט: אִם לֹא מַתִּי לֹא יִהְיֶה גֵּט וְאִם מַתִּי יְהֵא גֵּט מֵעַכְשָׁו וְאִם לֹא מַתִּי לֹא יְהֵא גֵּט, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַתְּנַאי כָּפוּל וְהֵן קוֹדֵם לְלָאו, וְלֹא יִפְתַּח פִּיו תְּחִלָּה לְפֻרְעָנוּת, וְאָז יִהְיֶה בָּטֵל מִיָּד כְּשֶׁיַּעֲמֹד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יֹאמַר: חוֹזְרַנִי בִּי. וְאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מִיָּד כְּשֶׁיַּעֲמֹד, אֶלָּא עַד זְמַן פְּלוֹנִי, יֹאמַר: אִם לֹא מַתִּי עַד זְמַן פְּלוֹנִי לֹא יִהְיֶה גֵּט וְאִם מַתִּי עַד זְמַן פְּלוֹנִי יְהֵא גֵּט מֵעַכְשָׁו וְאִם לֹא מַתִּי עַד זְמַן פְּלוֹנִי לֹא יְהֵא גֵּט. { הַגָּה: וְיֹאמַר לָשׁוֹן זֶה דַּוְקָא: אִם מַתִּי אִם לֹא מַתִּי וְכוּ', וְלֹא יֹאמַר: אִם אָמוּת אִם לֹא אָמוּת, מֵאַחַר שֶׁהוּא לְשׁוֹן חֲכָמִים. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנ''ד סָעִיף ק' לֹא מַשְׁמָע כָּךְ: } ו הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה, וְנָפַל עָלָיו בַּיִת אוֹ נְשָׁכוֹ נָחָשׁ אוֹ טְרָפוֹ אֲרִי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּמֵת, אֵינוֹ גֵּט. אֲבָל אִם אָמַר: אִם לֹא יַעֲמֹד מֵחֹלִי זֶה, וְנָפַל עָלָיו בַּיִת אוֹ נְשָׁכוֹ נָחָשׁ אוֹ טְרָפוֹ אֲרִי, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת: ז הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ מֵעַכְשָׁו אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה, וְעָמַד וְהָלַךְ בַּשּׁוּק, וְחָלָה וָמֵת; אוֹמְדִין אוֹתוֹ, אִם מֵחֲמַת חֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת, הֲרֵי זֶה גֵּט, אֲפִלּוּ הָלַךְ בְּלֹא מִשְׁעֶנֶת; וְאִם לָאו, אֵינוֹ גֵּט. וְאִם נִתַּק מֵחֹלִי לְחֹלִי וְלֹא עָמַד בַּשּׁוּק, הֲרֵי זֶה גֵּט וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֹמֶד: ח שְׁכִיב מְרַע שֶׁנָּתַן גֵּט וְאָמַר: מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי, סְתָם, וְהִבְרִיא, בָּטֵל גִּטּוֹ; וְלֹא אָמְרִינָן לְעוֹלָם קֹדֶם שֶׁיָּמוּת קָאָמַר, אֶלָּא אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה קָאָמַר, אֲבָל אִם מִתּוֹךְ בֻּרְיוֹ הִתְנָה בְּמֵהַיּוֹם אִם מַתִּי, וַדַּאי כָּל שֶׁמֵּת בְּחַיֶּיהָ קָאָמַר, וְכָל אֵימַת דְּמָאִית הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת: ט עֵצָה טוֹבָה עַל פִּי גְּדוֹלֵי עוֹלָם לָחוּשׁ לְרַמָּאִין בְּגֵט שְׁכִיב מְרַע, שֶׁיֹּאמַר: אִם מַתִּי מֵעַכְשָׁו וְעַד יוֹם פְּלוֹנִי וְהוּא בִּכְלָל, יְהֵא גֵּט; וְלֹא יֹאמַר: אִם אָמוּת מֵחֹלִי זֶה, שֶׁיְּהֵא הַתְּנַאי תָּלוּי בַּחֹלִי, שֶׁמָּא יָבֹא אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיִשְׁתַּדֵּל עִם הָרוֹפֵא שֶׁיֹּאמַר שֶׁלֹּא מֵת מֵאוֹתוֹ חֹלִי אֶלָּא מֵחֹלִי אַחֵר שֶׁנֶּעְתַּק אֵלָיו, וְיוֹצִיא לַעַז עַל הַגֵּט. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין אָנוּ בְּקִיאִין בַּזְּמַן הַזֶּה, וְלָכֵן אֵין לִסְמֹךְ בַּזְּמַן הַזֶּה מֵאֻמְדָּנוֹת הָרוֹפְאִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּלְכַתְּחִלָּה אֵין לְגָרֵשׁ עַל יְדֵי תְּנַאי, רַק יְגָרֵשׁ סְתָם, וּלְקַבֵּל בְּחֵרֶם הַקְּהִלּוֹת אוֹ לִתֵּן מַשְׁכְּנוֹת שֶׁכְּשֶׁיַּעֲמֹד יַחְזְרוּ וְיִשְּׂאוּ זֶה אֶת } ב { זֶה } (מָרְדְּכַי פֶּרֶק מִי שֶׁאֲחָזוֹ). { וּבְכֹהֵן הַמְגָרֵשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְנוֹת, שֶׁלֹּא תְּהֵא אֲסוּרָה לַחֲזֹר לוֹ, כְּדִלְעֵיל רֵישׁ סִימָן קמ''ג, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לְטֵרוּף דַּעַת הַחוֹלֶה, יֵשׁ לְגָרֵשׁ בִּתְנַאי כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר } (סֵדֶר גִּטִּין). { אִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה עַל תְּנַאי, וּמֵת הַבַּעַל, אֵינָהּ צְרִיכָה לְהִתְאַבֵּל עָלָיו } (שָׁם בְּמָרְדְּכַי); { אֲבָל אֵין אִסוּר בַּדָּבָר אִם רְצוֹנָהּ לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָהּ לִבְכּוֹת עָלָיו וְלָצֵאת אַחַר מִטָּתוֹ: } י שְׁכִיב מְרַע שֶׁנָּתַן גֵּט לְאֶחָד וְאָמַר לוֹ: זְכֵה בְּגֵט זֶה לְאִשְׁתִּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּפֹּל לִפְנֵי יָבָם, וּמֵת קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְיָדָהּ, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת: