א מִי שֶׁכָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְנִמְלַךְ וְלֹא גֵּרְשָׁהּ, וְנִתְיַחֵד עִמָּהּ אַחַר שֶׁכְּתָבוֹ, לֹא יְגָרְשֶׁנָּהּ בְּאוֹתוֹ הַגֵּט פַּעַם אַחֶרֶת כְּשֶׁיִּרְצֶה לְגָרְשָׁהּ. וְאִם גֵּרְשָׁהּ בְּאוֹתוֹ הַגֵּט הַיָּשָׁן, הֲרֵי זוֹ א מְגֹרֶשֶׁת וְתִנָּשֵׂא בּוֹ לְכַתְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי נִכְתַּב לִשְׁמָהּ וַהֲרֵי נָתַן לָהּ עַתָּה בְּעֵדִים כְּהִלְכָתוֹ. וְלָמָּה לֹא יְגָרְשֶׁנָּה בּוֹ לְכַתְּחִלָּה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גִּטָּהּ קוֹדֵם ב לִבְנָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁהַגֵּט בְּיַד הַבַּעַל וּמְסָרוֹ מִיָּדוֹ ג לְיָדָהּ, אֲבָל אִם שְׁלָחוֹ לָהּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְנִתְיַחֵד עִמָּהּ אַחַר שֶׁנְּתָנוֹ לְיַד הַשָּׁלִיחַ, וּנְתָנוֹ לָהּ הַשָּׁלִיחַ, לֹא תִּנָּשֵׂא בּוֹ, וְאִם נִשֵּׂאת, לֹא תֵּצֵא: ב כָּל הַמְגָרֵשׁ עַל תְּנַאי, בֵּין שֶׁאָמַר: מֵעַכְשָׁו, בֵּין שֶׁאָמַר: אִם יִהְיֶה וְאִם לֹא יִהְיֶה, הֲרֵי זֶה לֹא יִתְיַחֵד עִמָּהּ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּם ד הַתְּנַאי, אֶלָּא בִּפְנֵי עֵד, אֲפִלּוּ עֶבֶד וַאֲפִלּוּ ה שִׁפְחָה, { וּבְיוֹצֵא וְנִכְנָס סָגֵי, } חוּץ מִשִּׁפְחָתָהּ אוֹ בְּנָהּ הַקָּטָן, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ בּוֹשָׁה לְשַׁמֵּשׁ בִּפְנֵיהֶם. וְהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאִם נִתְיַחֵד עִמָּהּ בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים כְּאֶחָד, וְרָאָה הוּא וְהִיא ו אוֹתָם, אֲפִלּוּ נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי אַחַר כָּךְ, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת, שֶׁמָּא בְּעָלָהּ וּבִטֵּל הַגֵּט, וְיִתְבָּאֵר בְּסִימָן שֶׁאַחַר זֶה:א מִי שֶׁכָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְנִמְלַךְ וְלֹא גֵּרְשָׁהּ, וְנִתְיַחֵד עִמָּהּ אַחַר שֶׁכְּתָבוֹ, לֹא יְגָרְשֶׁנָּהּ בְּאוֹתוֹ הַגֵּט פַּעַם אַחֶרֶת כְּשֶׁיִּרְצֶה לְגָרְשָׁהּ. וְאִם גֵּרְשָׁהּ בְּאוֹתוֹ הַגֵּט הַיָּשָׁן, הֲרֵי זוֹ א מְגֹרֶשֶׁת וְתִנָּשֵׂא בּוֹ לְכַתְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי נִכְתַּב לִשְׁמָהּ וַהֲרֵי נָתַן לָהּ עַתָּה בְּעֵדִים כְּהִלְכָתוֹ. וְלָמָּה לֹא יְגָרְשֶׁנָּה בּוֹ לְכַתְּחִלָּה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גִּטָּהּ קוֹדֵם ב לִבְנָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁהַגֵּט בְּיַד הַבַּעַל וּמְסָרוֹ מִיָּדוֹ ג לְיָדָהּ, אֲבָל אִם שְׁלָחוֹ לָהּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְנִתְיַחֵד עִמָּהּ אַחַר שֶׁנְּתָנוֹ לְיַד הַשָּׁלִיחַ, וּנְתָנוֹ לָהּ הַשָּׁלִיחַ, לֹא תִּנָּשֵׂא בּוֹ, וְאִם נִשֵּׂאת, לֹא תֵּצֵא: ב כָּל הַמְגָרֵשׁ עַל תְּנַאי, בֵּין שֶׁאָמַר: מֵעַכְשָׁו, בֵּין שֶׁאָמַר: אִם יִהְיֶה וְאִם לֹא יִהְיֶה, הֲרֵי זֶה לֹא יִתְיַחֵד עִמָּהּ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּם ד הַתְּנַאי, אֶלָּא בִּפְנֵי עֵד, אֲפִלּוּ עֶבֶד וַאֲפִלּוּ ה שִׁפְחָה, { וּבְיוֹצֵא וְנִכְנָס סָגֵי, } חוּץ מִשִּׁפְחָתָהּ אוֹ בְּנָהּ הַקָּטָן, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ בּוֹשָׁה לְשַׁמֵּשׁ בִּפְנֵיהֶם. וְהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאִם נִתְיַחֵד עִמָּהּ בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים כְּאֶחָד, וְרָאָה הוּא וְהִיא ו אוֹתָם, אֲפִלּוּ נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי אַחַר כָּךְ, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת, שֶׁמָּא בְּעָלָהּ וּבִטֵּל הַגֵּט, וְיִתְבָּאֵר בְּסִימָן שֶׁאַחַר זֶה: