סימן קנב - דין שני עדים אומרים שנתגרשה, והאומרת: אשת איש הייתי ונתגרשתי

א הַבַּעַל שֶׁאָמַר: גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי, אֵינוֹ נֶאֱמָן, וְחוֹשְׁשִׁין לִדְבָרָיו וְתִהְיֶה סְפֵק א מְגֹרֶשֶׁת. וַאֲפִלּוּ הוֹדֵית לוֹ שֶׁגֵּרְשָׁהּ, אֵינָם נֶאֱמָנִים: ב הָאוֹמֶרֶת לְבַעְלָהּ: גֵּרַשְׁתַּנִי, וְהוּא מַכְחִישָׁהּ, נִתְבָּאֵר סִימָן י''ז: ג שְׁנַיִם אוֹמְרִים: נִתְגָּרְשָׁה, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: לֹא נִתְגָּרְשָׁה, אֲפִלּוּ הַבַּעַל עוֹמֵד וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ גֵּרַשְׁתַּנִי, הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהָעֵדִים סוֹמְכִים אוֹתָהּ וְאֶפְשָׁר שֶׁתָּעִיז פָּנֶיהָ. לְפִיכָךְ, אִם נִשֵּׂאת, תֵּצֵא וְהַוָּלָד מַמְזֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁאָמְרוּ: עַכְשָׁו נִתְגָּרְשָׁה, שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִים לָהּ: אִם אֱמֶת הַדָּבָר הוֹצִיאִי גִּטֵּךְ, אֲבָל אִם אָמְרוּ הָעֵדִים: מִכַּמָּה יָמִים נִתְגָּרְשָׁה, יֵשׁ לוֹמַר אָבַד הַגֵּט, וְהוֹאִיל וְהִיא אוֹמֶרֶת: גְּרוּשָׁה אֲנִי בְּוַדַּאי, וּשְׁנַיִם עֵדִים מְעִידִים לָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁנַיִם מַכְחִישִׁין אוֹתָם, אִם נִשֵּׂאת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ, לֹא תֵּצֵא, שֶׁהֲרֵי הִיא וּבַעְלָהּ יוֹדְעִים בְּוַדַּאי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת, וַחֲזָקָה הִיא שֶׁאֵין מְקַלְקְלִים עַצְמָם. אֲבָל אִם נִשֵּׂאת לְאַחֵר, הוֹאִיל וְהַדָּבָר אֶצְלוֹ סָפֵק, וְכֵן אִם אָמְרָה: אֵינִי יוֹדַעַת, תֵּצֵא, וְהַוָּלָד סְפֵק מַמְזֵר. אֲבָל כָּל הֵיכָא דְּלֵיכָּא הַכְחָשָׁה, אֶלָּא שְׁנַיִם אוֹמְרִים: נִתְגָּרְשָׁה עַכְשָׁו, וְאָמְרִינָן לָהּ: אַחְזִינָן גִּטֵּךְ, וְאָמְרָה: נֶאֱבַד אוֹ נִקְרַע, לֹא חַיְשִׁינָן לָהּ: ד אָמְרוּ שְׁנַיִם: רְאִינוּהָ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: לֹא רְאִינוּהָ, אֲפִלּוּ אִם הָיוּ כֻּלָּם שְׁרוּיִים בְּחָצֵר אַחַת, הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא, וְאִם נִשֵּׂאת, לֹא תֵּצֵא, וְהַוָּלָד כָּשֵׁר, שֶׁבְּנֵי אָדָם עֲשׂוּיִים לְגָרֵשׁ בְּצִנְעָא. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם אָמְרוּ שֶׁהָיוּ כֻּלָּם בְּמַעֲמָד אֶחָד, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: לֹא רָאִינוּ, הָוֵי הַכְחָשָׁה, דְּכֻלֵּי הַאי לֹא עָבְדִי בְּצִנְעָא } (תא''ו נכ''ג ח''ג): ה אֶחָד אוֹמֵר: נִתְגָּרְשָׁה, וְאֶחָד אוֹמֵר: לֹא נִתְגָּרְשָׁה, לֹא תִּנָּשֵׂא, וְאִם נִשֵּׂאת, אִם הָיְתָה בְּחֶזְקַת אֵשֶׁת אִישׁ, תֵּצֵא בְּכָל עִנְיָן. וְאִם לֹא הָיְתָה בְּחֶזְקַת אֵשֶׁת אִישׁ, אֶלָּא עַל פִּיהֶם, אִם יֵשׁ הַכְחָשָׁה בְּעֵדוּתָן, כְּגוֹן שֶׁאֶחָד אוֹמֵר: נִתְגָּרְשָׁה, וְאֶחָד אוֹמֵר: מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ בָּהּ סְפֵק גֵּרוּשִׁין, תִּנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה. וְאִם שְׁנֵיהֶם מְעִידִים שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ, אֶלָּא שֶׁזָּרַק לָהּ גֵּט, אֶחָד אוֹמֵר: קָרוֹב לוֹ, וְאֶחָד אוֹמֵר: קָרוֹב לָהּ, (אֲפִלּוּ) אִם נִשֵּׂאת, תֵּצֵא: ו הָאִשָּׁה שֶׁבָּאָה וְאָמְרָה: אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָׁה אֲנִי, נֶאֱמֶנֶת, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא כְּשֶׁאָמְרָה כָּךְ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן נָתְנָה אֲמַתְלָא לִדְבָרֶיהָ: ז אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר: גְּרוּשָׁה אֲנִי, וְאִם נִשֵּׂאת, תֵּצֵא. וַאֲפִלּוּ אִם נִשֵּׂאת קֹדֶם שֶׁבָּאוּ הָעֵדִים שֶׁהֵעִידוּ שֶׁהָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ. אֲבָל חוֹשְׁשִׁין לִדְבָרֶיהָ וּפְסוּלָה לִכְהֻנָּה לְעוֹלָם; וְאִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. { הַגָּה: בָּאוּ עֵדִים וְאָמְרוּ: שָׁמַעְנוּ שֶׁהִיא מְגֹרֶשֶׁת, אֵין זֶה עֵדוּת לְהוֹצִיא מֵחֶזְקָתָהּ, עַד שֶׁיָּעִידוּ שֶׁהִיא גְּרוּשָׁה } (רִיבָ''שׁ סִימָן תק''ד). { אֲבָל אִם אֵין עֵדִים שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ, רַק אוֹמְרִים: שָׁמַעְנוּ שֶׁנִתְקַדְּשָׁה וְנִתְגָּרְשָׁה, דִּינוֹ כְּקוֹל בְּעָלְמָא, וּכְדֶרֶךְ שֶׁנִתְבָּאֵר לְעֵיל סִי' מ''ו: } ח הָיוּ לָהּ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁהִיא גְּרוּשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין ב שָׁם גֵּט, הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה: ט הוֹצִיאָה גֵּט מִתַּחַת ג יָדָהּ וְאָמְרָה: גֵּרְשַׁנִי בַּעְלִי בְּזֶה, הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת, וְתִנָּשֵׂא בּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְקֻיָּם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר { בְּסִימָן קמ''א וְקמ''ב: } י בָּא הַבַּעַל וְעִרְעֵר, אִם אָמַר: מִמֶּנִּי נָפַל וּמָצְאָה אוֹתוֹ, אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁהֲרֵי הוֹדָה שֶׁכְּתָבוֹ לָהּ, וַהֲרֵי הוּא יוֹצֵא מִתַּחַת יָדָהּ. אֲבָל אִם אָמַר הַבַּעַל: עַל תְּנַאי הָיָה וַעֲדַיִן לֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי, (אוֹ) פִּקָּדוֹן הָיָה, אוֹ מֵעוֹלָם לֹא כְּתַבְתִּיו, (אוֹ) מְזֻיָּף הוּא, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו אוֹ בְּעֵדֵי מְסִירָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר { בְּסִימָן קמ''א וְקמ''ב } (סָעִיף י''ג וְי''ד): יא וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת לִהְיוֹת מֻתֶּרֶת לַאֲחֵרִים, אֲבָל פָּסְלָה עַצְמָהּ מִכְּהֻנָּה: יב אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָהּ מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין, אֵינָהּ יְכוֹלָה לִנָּשֵׂא בּוֹ עַד שֶׁיֻּכְּרוּ חֲתִימוֹת יְדֵי הַבֵּית דִּין. (וְעַיֵן בְּסוֹף סִימָן קמ''ב בַּהַגָּה):