שולחן ערוך אבן העזר - סימן ל - לאיזה מקום צריך לתן הכסף, ודין אם קדשה בככר

א הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן הַקִּדּוּשִׁין לְתוֹךְ א יָדָהּ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁרָצְתָה לִזְרֹק ב לָהּ קִדּוּשֶׁיהָ, וּזְרָקָן, בֵּין לְתוֹךְ יָדָהּ בֵּין לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ ג חֲצֵרָהּ אוֹ לְתוֹךְ שָׂדֶה שֶׁלָּהּ, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת: ב הָיְתָה עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת הַבַּעַל, צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן לְתוֹךְ יָדָהּ אוֹ לְתוֹךְ חֵיקָהּ. { הַגָּה: הִשְׁאִיל לָהּ הַבַּעַל מָקוֹם בַּחֲצֵרוֹ, דִּינוֹ כְּמוֹ לְעִנְיַן גֵּרוּשִׁין. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִי' קל''ט סָעִיף י''א: } ג הָיְתָה עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת שֶׁהִיא שֶׁל שְׁנֵיהֶם, וְזָרַק לָהּ קִדּוּשֶׁיהָ מִדַּעְתָּהּ וְלֹא הִגִּיעוּ לְיָדָהּ אוֹ לְחֵיקָהּ, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת קִדּוּשֵׁי סָפֵק. וַאֲפִלּוּ אָמְרָה לוֹ: הַנַּח קִדּוּשַׁי עַל מָקוֹם זֶה, וְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁל שְׁנֵיהֶם, הֲרֵי אֵלּוּ קִדּוּשֵׁי סָפֵק: ד הָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּסִמְטָא (פי', שְׁבִיל שֶׁל יָחִיד) אוֹ בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, וּזְרָקָם לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹתֶיהָ, מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם נִשְׁאֲרוּ תּוֹךְ ד' אַמּוֹתָיו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, אֲפִלּוּ נִכְנְסָה הִיא לְתוֹךְ ד' אַמּוֹתָיו, כֵּיוָן שֶׁקָּדַם הוּא ד לְתוֹכָם זָכָה בָּהֶם וְהֵם שֶׁלּוֹ: ה הָיוּ עוֹמְדִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בִּרְשׁוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם, וְזָרַק לָהּ קִדּוּשֶׁיהָ קָרוֹב ה לוֹ, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. קָרוֹב לָהּ, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, אוֹ שֶׁהָיוּ סָפֵק קָרוֹב לוֹ סָפֵק קָרוֹב לָהּ, וְאָבְדוּ קֹדֶם שֶׁהִגִּיעוּ לְיָדָהּ, הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְקֻדֶּשֶׁת. כֵּיצַד הוּא קָרוֹב לוֹ וְקָרוֹב לָהּ, כָּל שֶׁהוּא יָכוֹל לִשְׁמֹר אוֹתָם וְהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה, זֶהוּ קָרוֹב לוֹ. הִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹר אוֹתָם וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל, זֶה הוּא קָרוֹב לָהּ. שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִים לִשְׁמֹר אוֹתָם, אוֹ שְׁנֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לִשְׁמֹר, זֶהוּ מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה: ו זָרַק לָהּ קִדּוּשֶׁיהָ, אֲפִלּוּ לְתוֹךְ חֵיקָהּ, וְלֹא שְׁקַלְתִּינְהוּ אֶלָּא אִשְׁתִיקָה, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ כְּלוּם כֵּיוָן דְּלָא אַרְצָאִי מֵעִקָּרָא לְאִקַּדּוֹשֵׁי לֵהּ: ז אָמַר לָהּ: הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּדִינָר זֶה, נְטַלְתּוֹ וּזְרַקְתּוֹ לַיָּם בְּפָנָיו, אוֹ לָאוּר אוֹ לְכָל דָּבָר הָאָבֵד, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם זְרַקְתּוֹ ו בְּפָנָיו לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ אָבֵד, שֶׁזֶּה מוֹכִיחַ שֶׁאֵינָהּ חֲפֵצָה בַּקִּדּוּשִׁין. { וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן מ''ג סָעִיף א': } ח אָמַר לָהּ: הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה, אָמְרָה: תְּנֵהוּ לְאַבָּא, אוֹ לְאָבִיךָ, אוֹ לִפְלוֹנִי, וּנְתָנוֹ לָהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָהּ: הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. אֲבָל אִם אָמְרָה: שֶׁיְּקַבְּלוּם לִי, מְקֻדֶּשֶׁת, אֲפִלּוּ לֹא ז חָזַר וְאָמַר: הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם: ט הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה, וְאָמְרָה לוֹ: הַנִּיחֵהוּ עַל ח הַסֶלַע, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם הָיָה סֶלַע שֶׁלָּהּ, מְקֻדֶּשֶׁת. { וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא בְּיִחֲדָה לוֹ הַסֶּלַע, כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה לוֹ: תֵּן עַל סֶלַע פְּלוֹנִי אוֹ עַל סֶלַע שֶׁלִּי, אֲבָל אָמְרָה סְתָם: עַל הַסֶּלַע, וְנָתַן עַל שֶׁלָּהּ, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת } (טוּר בְּשֵׁם הָרַמָ''ה). הָיָה סֶלַע שֶׁל שְׁנֵיהֶם, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת בְּסָפֵק. { הַגָּה: וְהָרֹא''שׁ } (בֵּית יוֹסֵף בִּשְׁמוֹ) { וְהַתּוֹסָפוֹת } (טוּר בִּשְׁמָם) { מְפָרְשִׁים דְּכָל זֶה מַיְרֵי שֶׁנָּתַן אַחַר כָּךְ לְתוֹךְ חֵיקָהּ בִּשְׁתִיקָה, אֲפִלּוּ הָכִי אִם אָמְרָה תְּחִלָּה: תֵּן עַל סֶלַע, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת, וּבְסֶלַע שֶׁלָּהּ וְכוּ': } י הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּכִכָּר זֶה, וְאָמְרָה לוֹ: תְּנֵהוּ ט לְעָנִי פְּלוֹנִי, אֲפִלּוּ הָיָה עָנִי הַסָמוּךְ עָלֶיהָ, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. { וְגַם זֶה מַיְרִי שֶׁנְּתָנוֹ אַחַר כָּךְ בְּחֵיקָהּ } (טוּר): יא הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּכִכָּר זֶה, וְאָמְרָה לוֹ: תְּנֵהוּ לְכֶלֶב זֶה, אִם הָיָה הַכֶּלֶב שֶׁלָּהּ, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְאִם הָיָה רָץ אַחֲרֶיהָ לְנָשְׁכָהּ, הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְקֻדֶּשֶׁת. { הַגָּה: וְגַם זֶה מַיְרֵי בִּכְהַאי גַּוְנָא שֶׁנָּתַן אַחַר כָּךְ בְּחֵיקָהּ } (טוּר בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת). { אָמְרָה הִיא מִתְּחִלָּה: תֵּן כִּכָּר לַכֶּלֶב, אוֹ תֵּן דִּינָר עַל הַסֶּלַע, וְאֶתְקַדֵּשׁ אֲנִי לְךְ, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּדִינוֹ כְּאָמְרָה: תֵּן דִּינָר לִפְלוֹנִי } (טוּר בְּשֵׁם יֵשׁ אוֹמְרִים), { וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן כ''ט סָעִיף ב', וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר } י { בַּדָּבָר } (טוּר):

סימן ל - לאיזה מקום צריך לתן הכסף, ודין אם קדשה בככר

Documentation Index