סימן סח - כיצד טענת בתולים, ומתי נאסרת ומפסדת כתבתה

א כָּל בְּתוּלָה שֶׁכְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם יֵשׁ לָהּ טַעֲנַת בְּתוּלִים. וְכָל שֶׁכְּתֻבָּתָהּ מָנֶה, אוֹ שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ לָהּ כְּתֻבָּה, אֵין לָהּ טַעֲנַת בְּתוּלִים. וְכָל הַמִּתְיַחֵד עִם אֲרוּסָתוֹ קֹדֶם נִשּׂוּאִין, אֵין לָהּ טַעֲנַת בְּתוּלִים: ב אִם מִנְהַג הַמָּקוֹם לְהַעֲמִיד עֵדִים לְמַשְׁמֵשׁ שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ מִנְהַג רַמָּאוּת, וְאֵרַע הַדָּבָר שֶׁלֹּא הֶעֱמִידוּ עֵדִים, אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים: ג שְׁנֵי סִימָנִים יֵשׁ לִבְתוּלָה: הָאֶחָד, דָּמִים שׁוֹתְתִים מִמֶּנָּה בְּסוֹף בִּיאָה רִאשׁוֹנָה; וְהַשֵּׁנִי, דֹּחַק שֶׁנִּמְצָא בָּהּ בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. טַעֲנַת דָּמִים יֶשְׁנָה בֵּין בִּקְטַנָּה בֵּין בִּגְדוֹלָה, אֲבָל טַעֲנַת פֶּתַח פָּתוּחַ אֵינָהּ טַעֲנָה בְּבוֹגֶרֶת: ד טָעַן וְאָמַר: לֹא מְצָאתִיהָ בְּתוּלָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת: לֹא בָּא עָלַי וַעֲדַיִן אֲנִי בְּתוּלָה, בּוֹדְקִין אוֹתָהּ { עַל פִּי חָבִית שֶׁל } א { יַיִן } (טוּר), אוֹ מִתְיַחֵד עִמָּהּ בִּפְנֵי עֵדִים וְחוֹזֵר וּבוֹעֵל: ה טָעַן טַעֲנַת דָּמִים, אִם הָיְתָה מִמִּשְׁפַּחַת דּוֹרְקָטִי (פֵּרוּשׁ, דּוֹר קָטוּעַ, כְּלוֹמַר מִשְׁפָּחָה שֶׁל עַקָרִים שֶׁעַל יָדָהּ הַדּוֹר קָטוּעַ מִבָּנִים), הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקָתָהּ; וְאִם לָאו, בּוֹדְקִין אוֹתָהּ שֶׁמָּא חֹלִי גָּדוֹל יֵשׁ בָּהּ שֶׁיִּבֵּשׁ לַחְלוּחִית הָאֵבָרִים, אוֹ שֶׁהָיְתָה מִתְעַנֵּית בְּרָעָב, וּמַכְנִיסִין אוֹתָהּ לְמֶרְחָץ וּמַרְטִיבִין אוֹתָהּ וּמַאֲכִילִין וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּבָּעֵל שֵׁנִית וְנִרְאֶה אִם תּוֹצִיא דָּם. וְאִם אֵין שָׁם חֹלִי וְלֹא רָעָב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, הֲרֵי זוֹ טַעֲנָה: ו טָעַן טַעֲנַת פֶּתַח פָּתוּחַ, אוֹמְרִים לוֹ: { שֶׁמָּא } הִטֵּיתָ אוֹ לֹא בָּעַלְתָּ בְּנַחַת, וּלְפִיכָךְ לֹא הִרְגַּשְׁתָּ בַּדֹּחַק. אִם אָמַר: לֹא כִּי, אֶלָּא פֶּתַח פָּתוּחַ מָצָאתִי, הֲרֵי זוֹ טַעֲנָה אִם לֹא בָּגְרָה עֲדַיִן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ לֹא בָּגְרָה, אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן טַעֲנַת פֶּתַח פָּתוּחַ אִם מָצָא דָּם. { יֵשׁ אוֹמְרִים דְּטַעֲנַת פֶּתַח פָּתוּחַ לֹא יוּכַל לִטְעֹן רַק נָשׂוּי, אֲבָל בָּחוּר לֹא, וְאַדְּרַבָּה, מַלְקִין אוֹתוֹ כְּשֶׁטּוֹעֵן כָּךְ, דְּמֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה נָשׂוּי מִתְּחִלָּה אֵינוֹ בָּקִי בְּכָךְ } (טוּר): ז כְּשֶׁאָמְרוּ שֶׁטַּעֲנָתוֹ עַל הַבְּתוּלִים טַעֲנָה, אִם הוּא כֹּהֵן הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה ב עָלָיו, וְאִם הִיא אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל מֻתֶּרֶת ג לוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן קִבֵּל בָּהּ אָבִיהָ קִדּוּשִׁין פָּחוֹת מִשָּׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים הָא דְּנֶאֶסְרָה בְּאֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל, דַּוְקָא כְּשֶׁאֵינָהּ מְתָרֶצֶת עַצְמָהּ, אֲבָל אָמְרָה: נֶאֱנַסְתִּי, נֶאֱמֶנֶת } (טוּר). { וְיֵשׁ אוֹמְרִים עוֹד, דְּדַוְקָא שֶׁהִיא גְּדוֹלָה לְפָנֵינוּ, אֲבָל אִם הִיא עֲדַיִן קְטַנָּה, אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת } (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ''י, וְכֵן נִרְאֶה מִדִּבְרֵי הָרַ''ן). { וְעַיֵּן לְקַמָן סִימָן קע''ח סָעִיף ג': } ח אַף כְּשֶׁאָמְרוּ שֶׁטַּעֲנָתוֹ עַל הַבְּתוּלִים טַעֲנָה, אֵינָהּ מַפְסֶדֶת אֶלָּא עִקַּר כְּתֻבָּה, אֲבָל הַתּוֹסֶפֶת יֵשׁ לָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹדַע בִּרְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁהָיְתָה בְּעוּלָה, אוֹ שֶׁהוֹדֵית לוֹ שֶׁהִיא בְּעוּלָה קֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס, וְהִטְעַתּוּ. לְפִיכָךְ, יֵשׁ לוֹ לְהַשְׁבִּיעָהּ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, כְּדִין כָּל הַנִּשְׁבָּעִים וְנוֹטְלִים, וְאַחַר כָּךְ תִּגְבֶּה הַתּוֹסֶפֶת. וְיֵשׁ לָהּ לְהַחֲרִים סְתָם עַל מִי שֶׁטָּעַן עָלֶיהָ שֶׁקֶר: ט כְּשֶׁטָּעַן שֶׁלֹּא מְצָאָהּ בְּתוּלָה, אִם אָמְרָה: מֻכַּת עֵץ אֲנִי, נֶאֱמֶנֶת, וְתַחֲזֹר כְּתֻבָּתָהּ לְמָנֶה. וְיֵשׁ לוֹ לְהַחֲרִים סְתָם, שֶׁלֹּא בָּא עָלֶיהָ אִישׁ. וְאִם אָמְרָה: מִשֶּׁאֵרַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי, הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת וּכְתֻבָּתָהּ מָאתַיִם כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה. וְאִם טָעַן: שֶׁמָּא עַד שֶׁלֹּא אֵרַסְתִּיךְ נֶאֱנַסְתְּ, אוֹ שֶׁמָּא אַחַר שֶׁאֵרַסְתִּיךְ נִבְעַלְתְּ בִּרְצוֹנֵךְ, הֲרֵי זוֹ מַחֲרִים סְתָם עַל מִי שֶׁטּוֹעֵן שֶׁקֶר כְּדֵי לְחַיְּבוֹ מָמוֹן. { כָּל מִי שֶׁטּוֹעֵן טַעֲנַת בְּתוּלִים וְטַעֲנָתוֹ טַעֲנָה, אִם רוֹצֶה לְקַיְּמָהּ אַחַר כָּךְ כּוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה מָנֶה } (טוּר): י עַד מָתַי יֵשׁ לוֹ לִטְעֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים, אִם נִסְתְּרָה (עִמּוֹ) מִיָּד; אִם לֹא נִסְתְּרָה, אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם: