סימן י - דיני כנפות הטלית

א א חייבת. ויש פוטרין לכן אין לעשות בת ה'. ב''ח ובבה''ז פ''ב דזבחים נוטה ג''כ לדעת זה מ''א. וע''ת חולק על הב''ח

ב ב ועשאו ב'. וה''ה אם היה לה תחלה ג' וחתך א' לשנים נעשית בעלת ד'. ט''ז וה''ה אם חתך ב' נעשית בעלת ו'. ב''ח

ג ג לא נפטרה. דסופה לחזור למעלה

ד ד פטורה. דאזלינן בתר רוב בגד. ואם הטלית של בגד ועור תחתיו חייב וה''ה איפכא פטור שתחתיו נופל לעיקר הבגד. מ''א

ה ה ג' ציציות. ל''ד שעשה ג' ציצית בפיסול דהיינו קודם שנעשית בת ד' שנעשה הרוב בפיסול אלא אפילו לא קשר אלא קשר אחד ואח''כ השלים הארבע כנפות נמי פסול וצריך להתיר הקשר או הציצית שנעשית בפיסול קודם שיעשה שאר הציצית ואם השלים הטלית וציצית קודם שהתיר הקשר או הציצית שנעשה בפסול ואחר כך התיר הפסול וחזר וקשרו כשרה. מ''א דלא כהלבוש ע''ש. אם שכח ועבד ה' ציצית בבעלת ה' יכול לבטל אחר כך ולחתוך אחת דמ''מ האחרים לא נעשו בפיסול. ט''ז

ו ו על ציצית. עיין מ''ש העטרת זקנים ע''ז ואישתמיטתיה ליה מ''ש המחבר בסי' י''א סעיף י''ב ע''ש ובב''י

ז הראשונות. ולהרא''ש אפי' חתך הב'. עמ''א וט''ז וע''ת: (ובס' אליהו רבה העלה והכשיר בין כוון לבטלו ובין כוון להוסיף רק צריך לחתוך או קמאי או בתראי דלא כט''ז ע''ש): ז ח סתום. ואם עשה בו ציצית ואח''כ פתח רובו פסולים כמ''ש ס''ה: ט בציצית. ואין מברכין עליו. לבוש ע''ת מ''א וע''ל סי' ט' ס''ק ו' מש''ש: י בשבת. נ''ל אפי' לכרמלית נמי אסור. מ''א דלא כע''ת

ח יא לעשותה כסתומה. לכן אין לעשות בט''ק קרסים למטה מהחגור דהוי כסתומה ובת''ה סי' רצ''ו כ' דקרסים לא חשיבי חיבור אם לא שנכפפין מאוד שא''א להתירן אלא ע''י מעשה. ואפשר דמ''מ אסור משום מראית עין מ''א וכ' הב''י יש לדקדק במלבושים שלנו שיש להם ב' כנפות סמוך לארץ למה אין מטילין בהם ציצית ותי' הד''מ דמאחר דמצות ציצית הוא שיחזור ב' לפניו וב' לאחריו ומלבושים שלנו הם כל הד' כנפות לפניו וא''א להלבישן בענין אחר אין חייבין בציצית לכן נהגו להקל. ומלבוש שקורין רא''ק שמחובר למעלה חתיכת בגד מרובעת ומונח על כתפו מאחוריו שקורין קאלנ''ר. פשוט הוא דפטור דהרי לצד מעלה אין לו כנפים רק כנפות חקאלנ''ר חמונחין לו קצת מאחוריו ואין זח קרנות חואיל ואין חב' קרנות שמאחוריו מכוונים כנגד חכנפות שלפניו עכ''ל ד''מ. וכ' חמ''א ומ''מ ירא שמים יעשח קרן אחת עגולח כמ''ש ב''י בשם חזקנים: י יב ולא כסות ראש. ומח שעושין עטרח לטלית לא מפני שעיקרח נעשח לכיסוי חראש אלא משום חיכר שציצית חעליונים לא יתחלפו למטח וע''ל סי' ח' ס''ק ד' כתבתי שחאריז''ל לא חיח מקפיד ע''ז: יב יג ב' לפניהם. ואיזח אנשים מקפלין חלק אחד מחטלית מאוד עד שנעשח דק ואינו מכסח כלל רק חצואר וכוונתם שיחיו ב' ציצית לאחוריחם אין זח מן חמובחר דא''כ אין כאן כיסוי גוף אלא כיסוי ראש ויותר טוב כמנחג חתוגרמים שחיד מפסקת בחצי חטלית באופן שמב' חצדדים יחיח אחד מחציצית לפניו וחלק לאחוריו ט''ז. ובתשו' בית יעקב סי' צ''ב לא כ''כ ע''ש