סימן קכה - דיני קדשה

א א שותקין. וגם קדיש א''ל עם החזן. ואפילו ללמוד אסור אם לא בשעה שהחזן מנגן בשעת הניגון ולא בשעה שמחתך האותיות ואינו נקרא קדושה אלא נעריצך וכו' לעומתם וכו' ובדברי וכו' אבל שאר הנוסח שמוסיפין בשבת אינו בכלל קדושה. י''נ. וע''ל סי' ס''ו ס''ק י''ז והאר''י ז''ל כ' שיאמר כל הקדושה בלחש עם הש''ץ עיין בספר נגיד ומצוה דף צ''ז ע''ב. בשבת אומרים כדבר האמור בקמץ. ס''ח סי' תת''ה. ויראה הש''ץ לסיים לעומתם וכו' ובדברי וכו' קודם שיתחילו הקהל ברוך וימלוך ס''ח סי' תתמ''ו

ב קדוש. מי שאמר קק''ק ועדיין הש''ץ היה בוקרא זה אל זה יצא. הלק''ט ח''ב סי' קס''ג: ב ג העינים. דהיינו שיהיו סגורות אבל לא בעינים פתוחות. ט''ז: ד גופם. מהרי''ל כשאומר ברוך וימלוך היה כורע וזוקף בשם. עיין מ''א. ובשל''ה כתב ואני קבלתי שירים גופו ועקבו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש. איתא בתנחומא פרשת צו ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף על רגליו בשעה שאומר קדוש. ולא כאותם שדולגים וקופצים. מ''א: ה רגליו. בסוד ורגליהם רגל ישרה. וצריך לכוין בקדושה לקדש את ה' ית' כדי שישרה עליו קדושה מלמעלה ויכוין לקיים מ''ע ונקדשתי בתוך בני ישראל והאר''י ז''ל היה מזהיר מאוד ע''ז