סימן ריג - מי שיצא (אם) מוציא אחרים

א א בעי. בשלחן אחד עיין סי' קס''ז סי''א. כשרוצה לשתות לחבירו [לחיים] יברך בתחלה דקודם ברכה הוא של הקב''ה ואח''כ שלו

ב לפירות. ואם בירך אחד ושמעו האחרים יצאו. ב''י הרשב''א. וכתב הט''ז ונ''ל דהאידנא שמזלזלין בברכה אחרונה יש לסמוך על דיעה זו ויברך בקול רם הברכה אחרונה ויהיו האחרים יוצאים על ידו

ג בפירות. וה''ה בשאר דברים חוץ מפת ויין ולכאורה משמע דשכר שלנו דין יין יש לו לענין זה דהא ג''כ רגילין לקבוע עליו לשתות בלא סעודה וכן מי דבש שקורין מע''ד וכ''מ בד''מ ולכן דייק וכתב כאן נהגו עכשיו בפירות וכו' וכן פסק הט''ז בפשיטות דעכשיו הוי שכר ומי דבש בכלל פת ויין שאחד מברך לכולם ע''ש. אבל הב''ח כתב דאף ביין טוב שיברך כל אחד לעצמו. ואין לזוז מהמנהג. מ''א ע''ש: ב ד בשמיעתן. ואם אינו אוכל ושותה עמהם אפי' בדיעבד לא יצאו בשמיעתו דהא ה''ל ברכתו לבטלה ול''ד למ''ש סי' ר''ט ס''ב דהתם ה''ל שוגג. מ''א