סימן ערב - על איזה יין מקדשים

א א אין מקדשין. אם הוא בע''ש במקום שיש בו יין ויודע שבשבת לא יהיה לו יין כגון שאינו יכול להוליכו לביתו יקדש מבע''י על היין וישתה ואסור אחר כך לעשות מלאכה ש''ל בשם גאון מ''א עיין מ''א סימן רס''ז

ב מגולה. ואם עמד שעה מועטת מגולה אין קפידא אא''כ נמר ריחו וטעמו מ''א. בתשובת באר עשק סי' ק''ט מתיר לברך ולקדש ולהבדיל על סתם יינם שתקנת הברכות קדמה בזמן לתקנת וגזרת סתם יינם ע''ש ובהלק''ט ח''א סימן יו''ד חולק וכתב דאין זה מברך אלא מנאץ ע''ש: ב ג מגתו. ומ''מ מצוה מן המובחר ביין ישן. מ''א

ג ד קמחין. ומ''מ אם יש עליו קרום לבן שקורין קאני''ק אין מקדשין עליו ב''ח. בתשובת שער אפרים סי' י''ח אוסר לקדש על היין שמסריח קצת אחר החבית. ולענין הבדלה מורה פנים לאסור ולהתיר ע''ש: ה מצוה. ולא יקח מסתם יין שבמרתף. ט''ז: ו ו לחלוחית. אבל אם הם יבשים לגמרי שאפי' ע''י דריכה לא יצא מהן לחלוחית כלל פסולים. ריב''ש ס''ט: ט ז מצוי. אבל במקום שהיין מצוי ודאי יברך על היין אפי' ביום אלא דמ''מ אם היין ביוקר כגון במדינות אלו אין מהדרין אחר היין כיון שאין חיוב גמור כמו שיש חיוב בלילה ומש''ה לא נהגו אפי' גדולים במדינתינו לברך על היין ביום ואי מברך גם ביום על היין ודאי עושה מצוה מן המובחר ט''ז. כתב המ''א ונ''ל דאין מקדשין על יין שרף אא''כ במדינות שרוב שתיית ההמון הוא יין שרף בכל היום עי' סי' קפ''ב. ועי' סי' קע''ד ובתשו' נחלת שבעה סימן ל''ה כתב דמקדשין בשחרית של שבת על יין שרף. וכן כתוב בהלק''ט חלק א' סימן יו''ד