סימן תקסא - דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחרבנן

א א בחורבנן. אפי' יושבים בהם ישראל כיון שהעכו''ם מושלים עליהם מקרי חורבן. ב''י

ב ב בית המקדש. והנכנס עתה למקום מקדש חייב כרת שכלנו טמאי מתים. מ''א ע''ש

ג וקורע. עב''ח שחייב להשתחות ולקרוע ולבכות ולקונן ולומר מזמור אלהים באו גוים עד סוף וכשקורע מברך ברוך דיין אמת כי כל משפטיו אמת הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וכו'

ד ד מאחה. פירוש תפירה מיושרת

ה ה לירושלים. נ''ל דהרואה ירושלים תוך למ''ד יום אעפ''י שלא קרע כגון שדר בתוכו א''צ לקרוע על ערי יהודה. ומי שנולד בירושלים אפי' הגדיל א''צ (לברך) [לקרוע] דבקטנותו פטור וכשהגדיל א''צ (לברך) [לקרוע] דהא ראה אותן תוך ל' יום. מ''א