סימן תקע - דין חנכה ופורים וימים שאין אומרים בהם תחנה שנפגשו בתוך ימי נדרי תענית,

א א קבלת. דהיינו שקבלו במנחה עיין סימן תקס''ב ותקס''ג. מי שנדר להתענות ד' ימים רצופים וחלם בתוכ' חלום בשבת והוצרך למיתב תענית לתעניתו נסתפק בהלק''ט ח''ב סימן רנ''א אם עולה לו מן המנין ועמש''ל בסימן רפ''ח. ועיין סימן תקס''ח סעיף קטן כ''א מש''ש

ב הרי. פירוש שאומר הרי עלי אכילת יום פלוני קונם אבל אם אומר הריני נודר להתענות יום א' לא מיקרי נדר ולכן נהגו שמי שאומר הריני נודר להתענות ב' וה' כל ימות השנה אין צריך להתענות בר''ח וא''צ התרה מ''א וע' ביו''ד סימן רט''ו

ג צריך. ואם לא התירו צריך להתענות לכ''ע ונ''ל דצריך למיתב תענית לתעניתו כמ''ש בסי' תקס''ח ס''ה. מ''א

ד ופורים. שאין אלו הימים נקראין י''ט. וה''ה ר''ח. אבל חול המועד מיקרי י''ט. מ''א

ה עי''כ. דנקר' י''ט. מט''מ ומהרי''ל

ו נהוג. קאי אמש''ל דהמנהג כסבר' ראשונה: ג ז ועי''כ. ומ''א כ' דעי''כ ודאי מדאורייתא ע''ש וע' הלק''ט סימן כ''ו