סימן צט - דין שתוי ושכור לתפלה

א א רביעית. דוקא כששתאו בבת אחת כתב סמ''ק סי' קל''ג יין שבתוך הסעודה אינו משכר וע''ס תע''ג ס''ב. די''א דגם לפני המזון אינו משכר עמ''א

ב תועבה. והוי כאלו עובד ע''ז ואם אינו מתפלל בשעת שכרות ניצל מכל צרה. ש''ס

ג שוגג. ואפילו התחיל לשתות אחר שהגיעה זמנה שהיה סבור שיהיה לו שעות אח''כ מיקרי אונס מ''א וכ''כ ע''ת ועיין ט''ז ולבוש

ד תפלה. והלבוש כ' דיש מקילין לק''ש: ב ה משכרתו. דוקא שינה מעט אבל שינה הרבה מפיגתו כ''מ הלכות ביאת מקדש: ו רוכב. ורוכב בעי ג' מילין עיין מ''א ובתשובות חות יאיר סי' קע''ז. ובתשובת הב''ח סי' ק''מ ובהלק''ט ח''א סי' קפ''ג ובתשובת יד אליהו סי' ח' פסק בתפלה אינו נאסר כ''א יין אבל שאר משכרין מותר אם לא שהוא כל כך שכור שאינו יכול לדבר לפני המלך ע''ש. אלא שכתב סוף התשובה דכיון דב''ח בתשובה לא חילק בין התפלה להוראה וגם החמיר ביינות שלנו לכן אין להקל דאפי' שאר משכרים אסור מאחר שכבר הורה זקן אף שמן הדין יש להקל ע''ש: ג ז שלנו. ב''ח וט''ז מחמירין ע''ש: ח מעט. כתב ביש''ש פ''ב דביצה וביום טוב יכול להתפלל מנחה אע''פ ששותה קצת דא''א להמתין עד שיפיג יינו וכל שכן האידנא דבלאו הכי אין מכוונין כ''כ שאין להקפיד בשתוי כמ''ש בהגמ''י עכ''ל ולדברי ט''ז ס''ג אין להקל ע''ש