סימן יד - דיני ציצית שעשאן אינו יהודי, ונשים וטלית שאולה. ובו ה׳ סעיפים:

א. ציצית שעשאן אינו יהודי פסול דכתיב דבר אל בני ישראל לאפוקי אינו יהודי והאשה כשרה לעשותן: {הגה: ויש מחמירים להצריך אנשים שיעשו אותן וטוב לעשות כן לכתחלה (מרדכי הלכות קטנות והגהות מיימון מהלכות ציצית ותוספות דף מ''ב):}

ב. הטיל ישראל ציציות בבגד בלא כוונה אם אין ציציות אחרים (מצויים) להכשירו יש לסמוך על הרמב''ם שמכשיר אבל לא יברך עליו:

ג. השואל מחבירו טלית שאינה מצוייצת פטור מלהטיל בה ציצית כל ל' יום דכתיב כסותך ולא של אחרים אבל אחר ל' יום חייב מדרבנן מפני שנראית כשלו: {הגה: ואם החזירו תוך ל' וחזר ולקחו אינו מצטרף רק בעינן ל' יום רצופים (נימוקי יוסף הלכות ציצית):} שאלה כשהיא מצוייצת מברך עליה מיד:

ד. מותר ליטול טלית חבירו ולברך עליה ובלבד שיקפל אותה אם מצאה מקופלת: {הגה: והוא הדין בתפלין (נימוקי יוסף פרק הספינה). אבל אסור ללמוד מספרים של חבירו בלא דעתו דחיישינן שמא יקרע אותם בלמודו (נימוקי יוסף הלכות קטנות):}

ה. טלית של שותפין חייבת בציצית דכתיב על כנפי בגדיהם: