סימן לז - זמן הנחת תפילין. ובו ג׳ סעיפים:

א. גדול שכר מצות תפילין וכל מי שאינו מניחם הוא בכלל פושעי ישראל בגופן:

ב. מצותן להיות עליו כל היום אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם ואין כל אדם יכול ליזהר בהם נהגו שלא להניחם כל היום ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפלה:

ג. קטן היודע לשמור תפילין בטהרה שלא יישן ושלא יפיח בהם. {הגה: ושלא ליכנס בהן לבית הכסא (רש''י פרק לולב הגזול):} חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו: {הגה: ויש אומרים דהאי קטן דוקא שהוא בן י''ג שנים ויום אחד (בעל העיטור). וכן נהגו ואין לשנות (דברי עצמו):}