סימן פב - דין צואה יבשה. ובו ב׳ סעיפים:

א. צואה יבשה כל כך שאם יזרקנה תתפרך הרי היא כעפר ומותר לקרות כנגדה והוא שלא יהיה בה ריח רע: {הגה: ויש אומרים דלא הוי כעפר רק אם נפרכת על ידי גלילה בלא זריקה, וכן עיקר (רש''י והרא''ש פרק מי שמתו) (טור):}

ב. מי רגלים שנבלעו בקרקע אם היו מרטיבין היד אסור לקרות כנגדם, ((ויש אומרים דאינו אסור רק בטופח על מנת להטפיח ויש לסמוך על זה:))