מו

בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. זַכֵּה אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וְתֶן בָּנוּ בִּינָה, דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל לְהִסְתַּכֵּל וּלְקַבֵּל רְמָזִים אֲמִתִּיִּים מִכָּל דָּבָר אֲשֶׁר בָּרָאתָ. כַּאֲשֶׁר הוֹרוּנוּ חֲכָמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וּכְשֵׁם שֶׁהֵאִירוּ עֵינֵינוּ, בְּמַה שֶׁבְּעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה הִיא בְּתַכְלִית הַמִּעוּט וְאָז דַּוְקָא מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלְּאוֹת מִיַּד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְגִילוּ לָנוּ שֶׁהוּא רֶמֶז עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל “שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ”, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת קִדּוּשׁ לְבָנָה. זַכֵּה אוֹתָנוּ כָּל יְמֵי עוֹלָם לַעֲסֹק בְּתִקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה. וְנַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁבְּכָל פַּעַם מְתַקְּנִים אוֹתָהּ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁלֶּעָתִיד תִּתְמַלֵּא פְּגִימָתָהּ לְגַמְרֵי, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט כְּלָל. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת אֵין אָנוּ רוֹאִין עַתָּה עֲדַיִן בַּלְּבָנָה שׁוּם תִּקּוּן, כִּי בְּכָל חֹדֶשׁ חוֹזֶרֶת וּמִתְמַעֶטֶת כְּבַתְּחִלָּה, אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנוּ לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶּׁאֵין יְגִיעָתֵנוּ לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם. וְנֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁבְּוַדַּאי הִיא נִתְתַּקֶּנֶת בְּרוּחָנִיּוּת בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁלֶּעָתִיד תְרַחֵם שֶׁנִּזְכֶּה וְנִרְאֶה זֹאת עַיִן בְּעַיִן, שֶׁנִּתְמַלְּאָה פְּגִימָתָהּ עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים וְכָל יִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ כֵן מַמָּשׁ, זַכֵּנִי לֵידַע וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁכָּךְ הוּא אֶצְלִי, וְאֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁיֵּשׁ לִי עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת כָּל יָמָי בְּלִי שִׁעוּר, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ, אֲבִי, עַד שֶׁיֵּשׁ זְמַנִּים וּבְחִינוֹת שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁלֹּא פָּעַלְתִּי כְּלוּם, מֵאַחַר שֶׁבְּכָל פַּעַם אֲנִי חוֹזֵר וּמִתְמַעֵט אוֹ נִפְגַּם, אָנָּא, הוֹשִׁיעָה נָא. אַף עַל פִּי כֵן, זַכֵּנִי לֵידַע בֶּאֱמֶת שֶּׁאֵין שׁוּם יְגִיעָהּ לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר, זַכֵּנִי אֱלֹהַי, לִתְמִימוּת וּפְשִיטוּת. שֶׁאֶזְכֶּה בְּחַסְדְּךָ לְחַזֵּק אֶת עַצְמִי בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וּפְשִיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, וְאֵדַע שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לִי, וּלְכָל אֶחָד, תִּקְוָה לְעוֹלָם:

רִבּוֹן כָּל עוֹלָמִים, אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ שֶׁהַצַּדִּיק אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לְהָעוֹלָם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, כִּי אַדְּרַבָּא, מִמֶּנּוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. זַכֵּנִי לָתֶת לוֹ בְּכָל כֹּחִי בֶּאֱמֶת, וְזַכֵּנִי לָדַעַת בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ - מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת יוֹתֵר, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא:

אָנָּא אֱלֹהַי, רַחֵם עָלַי וְתֶן בִּי כֹּחַ לִטְרֹחַ בְּגוּפִי לְשַׁמְּשׁוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְאֵדַע שֶׁגַּם זֶה נִקְרָא צְדָקָה שֶׁהוּא כְּלָל בְּחִינַת אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא. וּתְרַחֵם שֶׁהַצַּדִּיק יִתְעַלֶּה וְיִתְגַּדֵּל מְאֹד עַל יְדֵי אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלִּי, וְשֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, הַטּוֹרְחִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְיִהְיֶה נֶחְשָׁב לָנוּ צְדָקָה. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן”. “יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ - יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי”: