ע

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַחוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. אָנָּא אָבִינוּ, חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין רְמָזִים אֲמִתִּיִּים בְּכָל לִמּוּדֵנוּ תָּמִיד. וְכַאֲשֶׁר הֵאִירוּ עֵינֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים מֵעִנְיַן הַתָּרַת נְדָרִים עַל יְדֵי חֲרָטָה, שֶׁמִּזֶּה יְכוֹלִין לְהָבִין עֹצֵם חֲסָדֶיךָ, הַשֵּׁם, עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. כִּי הֵם לִמְּדוּנוּ שֶׁהַנְּדָרִים שֶׁאָדָם נוֹדֵר וְאוֹסֵר עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר, זוֹהִי בְּחִינָה גְּבוֹהָה מְאֹד, שֶׁעוֹלֶה לִמְקוֹם הַנֶּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה. אַךְ אַף עַל פִּי שֶׁנְּדָרִים הֵם מִבְּחִינָה גְּבוֹהָה כָּל כָּךְ, אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְהַתִּירָם עַל יְדֵי חֲרָטָה שֶּׁמִּתְחָרֵט לִפְנֵי הֶחָכָם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה:

אָנָּא, אָבִינוּ, זַכֵּנוּ בֶּאֱמֶת לְעִקָּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא חֲרָטָה. שֶׁנִּזְכֶּה לְהֶאָרָה מִבְּחִינַת הַמַּקִּיפִין שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת: “תַּכְלִית הַיְּדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע”. וְשָׁם הַחֶסֶד עַד אֵין סוֹף, וִיכוֹלִין לְהִתְחָרֵט וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. וְאַתָּה יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁעִנְיָן הַתְּשׁוּבָה הוּא דָּבָר נִפְלָא, וְהוּא לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת, לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתָּנוּ. וְזַכֵּנוּ לְהַאֲמִין שֶׁעַל כֵּן כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה אֵינוֹ נִפְסַק לְעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן. וַאֲפִלּוּ שֶׁהִתְחַלְתִּי לָשׁוּב וַאֲנִי נוֹפֵל מִזֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם הִתְחַלְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים וּבְכָל פַּעַם נָפַלְתִּי אַחַר כָּךְ לָמָּה שֶׁנָּפַלְתִּי, אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. וְאֵדַע נֶאֱמָנָה כִּי כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה אֵינוֹ נִפְסַק לְעוֹלָם, כִּי שָׁם הַחֶסֶד עַד אֵין סוֹף:

וּכְמוֹ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי הַתָּרַת נְדָרִים, שֶׁיְּכוֹלִין לְבַטֵּל הַנֶּדֶר עַל יְדֵי חֲרָטָה שֶׁהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּכֹחַ הֶחָכָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַנֶּדֶר בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינָה גְּבוֹהָה מְאֹד, בְּחִינַת מַקִּיפִין שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַדַּעַת, בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. אַף עַל פִּי כֵן זַכֵּנִי לֵידַע תָּמִיד שֶׁיֵּשׁ בְּחִינָה גְּבוֹהָה עוֹד יוֹתֵר, שֶׁשָּׁם מִתְבַּטֵּל הַנֶּדֶר עַל יְדֵי הַחֲרָטָה. רַחֵם עָלַי שֶׁאֶזְכֶּה לְהָבִין וְאֵדַע זֹאת כְּמוֹ כֵן בְּכָל עֲבוֹדָתְךָ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן בְּכָל אָדָם וּבְכָל דַּרְגָּא וּבְכָל זְמַן. אֵדַע בֶּאֱמֶת לְעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ חֲסָדִים נִפְלָאִים אֶצְלְךָ, תִּתְבָּרַךְ, גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב. וּבְרֹב חַסְדְּךָ חַזְּקֵנִי בְּזֹאת וְרַחַמֶנִי. אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ, עָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד, הֵרַמְתָּ אוֹתִי מֵאַשְׁפּוֹת, וְהֵשַׁבְתָּ אוֹתִי אֵלֶיךָ, מַלְכִּי. וַאֲנִי לֹא חַסְתִּי עַל עַצְמִי וּפָגַמְתִּי גַּם בַּחֶסֶד הַנִּפְלָא הַזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים. אַף עַל פִּי כֵן, הוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ חֶסֶד לְמַעְלָה מֵחֶסֶד, עַד אֵין סוֹף. בְּאֹפֶן שֶׁאַף אֲנִי, וְכָל אֶחָד, יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, בְּכֹחוֹ וּזְכוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל וְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר. זַכֵּה וְרַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ שֶׁכֻּלָּם יִשְׁמְעוּ אֵלָיו וַיֵּלֵכוּ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשׁוֹת. “בָּרוּךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן”: