נודע בשערים המצינים נוראות תורתך, עם זקני ארץ בשבתך, פיך פתחת בחכמה ותורת חסד על לשונך
ומקצת מהם מה שעברו על שפתותיך, וגלית לפני תלמידיך, ועם נשמותיהם התקשרת בעת אמירת תורתך
ואת רע מעשיהם הכנעת במטה עזך שהם טובת מעשיך ולבך שפכת בתחנונים לפני קונך
והוספת והגדלת הקדשה למעלה בתחנוניך, ובאורי התורה מלב העליון המשכת בתפלתך
ובדבורים חמים כגחלי אש אותם קבלת בקבלתך, הלא המה המאמרים הקדושים שבספר לקוטי מאמריך.
חוט של חסד וחן האמתי היה נמשך על הדרת פניך, כל רואים יעידון ויגידון שאתה מזרע אשר ה' ברך
כמראה המצחצח היה זכות וצחצוח פניך, עדי כל מביט אל הדרת פניך וצורתך
היה רואה את פניו ואת עצמו איך פניו קדרו והושחרו בעוונותיו והיה מהרהר בתשובה על ידך
היה מתחרט על מעשיו ומתודה ודוי דברים לפניך, ואתה נתת לו תקונים כפי נוראות השגתך
וכפי שידעת בהשגתך שרש נשמתו. כל זה זכית יען מאסת בשקר החן והבל היפי מנעוריך
מים עמקים עצה בלב איש ואתה ואיש תבונות ידלנה בדלייך, דלה דלית והשקית בהם כל תלמידיך
ומשם זכו לשלמות האמונה ולשלמות היראה כל מבקשיך, ולמען לא יפלו לאמונות כוזביות אנשיך
יסברו ???? אליהם את האמת והשכל למדתם בלמודיך, כל זה זכית על ידי צחצוח וזכוך נשמתך וגדל נוראות עבודתך
נודע בשערים גדל חכמתך, צדיק חכמה יהגה פיך, ומשפט תדבר לשונך גם כל החקים והפילוסופים כפו ראשם לפניך
ענו ואמרו אין חכם כמותך, חכמת שלמה בקרבך, וחכמת אלקים ברוח קדשך, אבל לא לזאת היה כונתך
אמנם להחזירם למוטב היה מגמת פניך, אבל לא זכו שיקבלו ממך עצותיך ודרכך יען נלקחת מהם בחצי ימיך.