חָרוּז כ״א

לך דודי נקשר עשית מצוותינו ותפלתנו ואתה תעלה אותם דרך ארץ קדשנו ובית מקדשינו לפני בוראנו להיות לרצון ולריח ניחוח לפני מלכנו כאשים ובניחוחנו, נצא השדה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים אל תקרי בכפרים אלא בקברים, נצא השדה נלינה בקברים גם כאשר תצא נפשינו, והגוף יצא לשדה בוכים וילין בקברותינו, גם שם ידו הקדושה תאחזנו ויהיה בסעדנו, ומשאול תחתית יוציאנו כאשר בחיים חיותו הבטיחנו, נשכימה לכרמים גם הנפש אשר יעלה למעלה  גם שם יהיה בעזרנו, להפשיט את הבגדים הצואים מעלינו, וילביש מחלצות אותנו וישכים לעלות הנפש לכרמנו כרם ה' צבאות את כל אחד למקומנו, נראה הפרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים גם לעת התחיה גם אז לא תעזבנו, ותעסק בתקון נפשינו ותראה שיפרח גופנו, ויעמד בתחיה' שפלותנו, ותפתח ותתקן את סמדר מעשינו, ותניץ ותאיר רמוני מצותינו, שם אתן את דודי לך, גם שם תתן את דודך לנו ולא תשכחנו ולא תעזבנו, הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים, גם לעת חדוש העולם לעתיד גם אז תעמד לימיננו, ותעסק בתקוננו לכפר על נפשינו, שהדודאים שלנו שני דודאים הטובות והרעות שניהם יחד ריח טוב יתנו, ואז תתענג נפשנו בתענוג רוחני, בכל מיני מגדים שעל פתחינו, ולכל זה נזכה כאשר בספריהם תהיה שקידתנו, ובדרכיך הישרים ועצותיך היקרות תהיה הליכתנו, ונשובה בתשובה שלמה לפני מלכנו, ונשפך שיחתנו ותפלתנו על ציונך הקדוש בעשרה מזמורי תהלתך ובלקוטי תפלתך