קפח

אָמַר: שֶׁפְּלִיאָה בְּעֵינַי אִם מְבִיאִין פִּדְיוֹן לְאֶחָד וּמְסַפְּרִין לוֹ צַעֲרוֹ, כְּגוֹן: מֵחוֹלֶה וְכַיּוֹצֵא, כְּשֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין כְּמוֹ הַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ וְכוּ'. וְהַיּוֹצֵא מִדְּבָרָיו הוּא שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין כְּשֶׁבָּאִין לְפָנָיו שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלֶה וְכַיּוֹצֵא כְּמוֹ הַחוֹלֶה בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ. וְכֵן נִשְׁמַע מִפִּיו כַּמָּה פְּעָמִים. וְאָמַר: בִּתְחִלָּה הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁאֶהְיֶה מַרְגִּישׁ צַעַר וְיִסּוּרִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי לִפְעָמִים הָיָה אֶחָד בָּא וְסִפֵּר לִי צַעֲרוֹ וְלֹא הָיִיתִי מַרְגִּישׁ הַצַּעַר וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל שֶׁאַרְגִּישׁ צַעֲרוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. עַכְשָׁו כְּשֶׁאֶחָד מְסַפֵּר לִי צַעֲרוֹ אֲנִי מַרְגִּישׁ בְּעַצְמִי הַצַּעַר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. וּמַמָּשׁ נוֹטְפִין מִמֶּנִּי הַדָּמִים מִגֹּדֶל הַצַּעַר שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. כִּי הוּא יָכוֹל לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת וְלִשְׁכֹּחַ הַצַּעַר, אֲבָל אֲנִי מַרְגִּישׁ מְאֹד כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְאָמַר לְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אוֹתוֹ, עָנָה וְאָמַר: אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ אֶחָד מִכֶּם?! הֲלֹא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֶצְלִי מָקוֹם בְּלִבִּי: