מא.

צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ רִחוּקוֹ יוֹתֵר, צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה בִּפְרָט בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת אֵיזֶה מִצְוָה - אֲשֶׁר הוּא גַם הוּא זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר אוֹר כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה אֵין כָּל הָעוֹלָמוֹת יְכוֹלִין לְקַבֵּל, כִּי־אִם יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹתָם בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאָז יִזְכֶּה לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה, עַד שֶׁבְּחֶמְלַת ה' יִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת הַתִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם תַּכְלִית הַיְדִיעָה וְהַהַשָּׂגָה, כָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו לִפְעָמִים אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת אֱלָקוּת כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה כְּלָל; וַאֲזַי הָעִקָּר שֶׁיִּתְגַּבֵּר שֶׁלֹּא יַעֲבֹר מִמֶּנּוּ הִתְנוֹצְצוּת לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁיִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ רְשִׁימָה טוֹבָה, וְיִרְאֶה לְקַשֵּׁר הָרְשִׁימָה אֵלָיו בְּכַמָּה וְכַמָּה קְשָׁרִים קַיָּמִים וַחֲזָקִים, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַנִּיחַ שֶׁתַּעֲבֹר מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ זִכְרוֹן הַהִתְנוֹצְצוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם בּוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת בּוֹ בְּיוֹתֵר כְּשֶׁמַּתְחִיל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ לְהִתְנוֹצֵץ אֵלָיו אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לָבוֹא לְתַכְלִיתוֹ הַטּוֹב בִּשְׁלֵמוּת. (הל' אישות, הל' ד, אותיות יד־טו)