מדרש תנחומא בראשית · פרשת ויחי

וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ וְתוֹשָׁבִים כְּכָל אֲבוֹתֵינוּ כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ וְאֵין מִקְוֶה (דה''א כט, טו). כַּצֵּל יָמֵינוּ, הַלְוַאי כְּצִלּוֹ שֶׁל כֹּתֶל אוֹ כְּצֵל הָאִילָן, אֶלָּא כְּצִלּוֹ שֶׁל עוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר: יָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר. וְאֵין מִקְוֶה, אֵין מִי יְקַוֶּה שֶׁלֹּא יָמוּת, אֶלָּא הַכֹּל יוֹדְעִים וְאוֹמְרִים בְּפִיהֶם שֶׁהֵן מֵתִים. אַבְרָהָם אוֹמֵר, וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי (בראשית טו, ב). יִצְחָק, בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת (בראשית כז, ד). יַעֲקֹב, וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי. אֵימָתַי, בְּשָׁעָה שֶׁנָּטָה לָמוּת. לְכָךְ כְּתִיב: וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת

וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת בְּעָלָיו (קהלת ח, ח). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, חֲצוֹצְרוֹת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לָמוּת, גְּנָזָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יְהֵא תוֹקֵעַ אָדָם אַחֵר בָּהֶן וְהֵן בָּאִין אֶצְלוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת. דָּבָר אַחֵר, אֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, כְּשֶׁעָשָׂה זִמְרִי אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, מַה כְּתִיב שָׁם, וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה (במדבר כה, ח). וְהֵיכָן הָיָה מֹשֶׁה, וַהֲלֹא פִּינְחָס הָיָה מְדַבֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה. אֶלָּא לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: אֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת. וְאֵין מָוֶת אֶלָּא לְשׁוֹן הַשְׁפָּלָה, נִתְּנָה הַיְשׁוּעָה לְפִינְחָס וְהִשְׁפִּיל מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹ. וְאַף דָּוִד כְּתִיב בּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן (מלכים א א, א). כֵּיוָן שֶׁנָּטָה לָמוּת, וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת (מלכים א ב, א). וְאַף יַעֲקֹב כְּשֶׁנָּטָה לָמוּת, הִתְחִיל מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְנֵי יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. אֵימָתַי, כְּשֶׁקָּרַב לַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ אַתָּה נִטְמָן וְאֵין אַתָּה מֵת. וַיִּקְרְבוּ. מַהוּ וַיִּקְרְבוּ, אָמַר לֵהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַיּוֹם קוֹבֵל עָלֶיךָ לוֹמַר כִּי הוּא יָקוּם, כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר, פְּלוֹנִי קָרַב עַל חֲבֵרוֹ. הֱוֵי, וַיִּקְרְבוּ. וַיִּקְרְבוּ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ קְרִיבָה לָמוּת, לֹא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו. דָּוִד כְּתִיב בּוֹ קְרִיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת, לֹא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו בֹּעַז וְעוֹבֵד וְיִשָׁי. וְעוֹבֵד, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה חָיָה. וְדָוִד לֹא חָיָה אֶלָּא שִׁבְעִים, לֹא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו, לְפִיכָךְ כְּתִיב בּוֹ וַיִּקְרְבוּ. עַמְרָם חָיָה מֵאָה שְׁלֹשִים וְשֶׁבַע שָׁנִים, וּמֹשֶׁה לֹא חָיָה אֶלָּא מֵאָה וְעֶשְׂרִים. לְפִיכָךְ כְּתִיב בּוֹ, הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת (דברים לא, יד). יַעֲקֹב כְּתִיב בּוֹ קְרִיבָה, שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו. אַבְרָהָם חָיָה מֵאָה שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ. יִצְחָק, מֵאָה וּשְׁמוֹנִים. יַעֲקֹב, מֵאָה אַרְבָּעִים וָשֶׁבַע. לְפִיכָךְ כְּתִיב בּוֹ קְרִיבָה, וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל

וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף. לָמָּה לֹא קָרָא לִרְאוּבֵן וְלֹא לִיהוּדָה. רְאוּבֵן בְּכוֹר וִיהוּדָה מֶלֶךְ וְהִנִּיחָן וְקָרָא לְיוֹסֵף. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהַכֹּל מְכַבְּדִין לְמִי שֶׁהַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ. וְעוֹד, שֶׁהָיְתָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲמֹד בְּצַוָּאָתוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם, בִּשְׁבִילְךָ יָרַדְתִּי לְמִצְרַיִם, בִּשְׁבִילְךָ אָמַרְתִּי אָמוּתָה הַפָּעַם. וְעַכְשָׁו אֲפִלּוּ אָדָם מֵת בִּסְפִינָה, הַנֶּפֶשׁ הוֹלֶכֶת אֵצֶל אֲבוֹתָיו. וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם, שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִין אֶת הַקְּבוּרָה. בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי (בראשית נ, ה). וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת. וְכִי יֵשׁ חֶסֶד שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁהוּא אוֹמֵר חֶסֶד וֶאֱמֶת. מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר, מֵת בְּרֵהּ דְּרַחֲמָךְ, טְעֹן. מֵת רַחֲמָךְ, פְּרֹק. אָמַר לוֹ: אִם תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי חֶסֶד אַחַר מִיתָתִי, הוּא חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת. אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם, שֶׁסּוֹפָהּ לִלְקוֹת בְּכִנִּים וְיִהְיוּ מְרַחֲשׁוֹת תַּחְתָּי. לְפִיכָךְ אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה לֹא רָצָה יַעֲקֹב לְהִקָּבֵר בְּמִצְרַיִם, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּהוּ מִצְרַיִם עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָעוֹבֵד, כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַנֶּעֱבָד, דִּכְתִיב: וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים (שמות יב, יב). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדָנִיֵּאל, כֵּיוָן שֶׁפָּתַר חֲלוֹמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, מַה כְּתִיב: בֵּאדַיִן מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר נְפַל עַל אַנְפּוֹהִי וּלְדָנִיֵּאל סְגִד וּמִנְחָה וְנִיחֹחִין אֲמַר לְנַסָּכָא לֵהּ (דניאל ב, מו). אֲבָל דָּנִיֵּאל לֹא קִבֵּל. לָמָּה, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, כָּךְ נִפְרָעִין מִמֶּנָּה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּחִירָם, כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, מַה כְּתִיב בּוֹ, יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי וְגוֹ' (יחזקאל כח, ב). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִנֵּה חָכָם אַתָּה מִדָּנִיּאֵל וְגוֹ', שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר בִּקֵּשׁ לְקָרֵב לוֹ וְלֹא קִבֵּל, וְאַתָּה עוֹשֶׂה עַצְמְךָ אֱלוֹהַּ. מַה כְּתִיב שָׁם, עַל אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָּךְ. דָּבָר אַחֵר, אָמַר יַעֲקֹב שֶׁלֹּא יִפָּדוּ בִי הַמִּצְרִים, שֶׁהֵן מְשׁוּלִין לַחֲמוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם (יחזקאל כג, כ). וַאֲנִי מָשׁוּל בְּשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל (ירמיה נ, יז). וּכְתִיב: וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה (שמות לד, כ), שֶׁלֹּא יִפָּדוּ בִי הַמִּצְרִים. הֱוֵי, אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. וְלָמָּה הָאָבוֹת תּוֹבְעִין וּמְחַבְּבִין קְבוּרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, דְּבָרִים בְּגוֹ. אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה, דְּבָרִים בְּגוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּבָרִים בְּגוֹ. מַהוּ דְּבָרִים בְּגוֹ. כְּתִיב: אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים (תהלים קטז, ט). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שְׁנֵי דְבָרִים, אֶחָד בְּשֵׁם רַבִּי חֲלָבוֹ, לָמָּה הָאָבוֹת מְחַבְּבִין קְבוּרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁמֵּתֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חָיִין תְּחִלָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְאוֹכְלִין שְׁנוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְרַבִּי חֲנַנְיָה אָמַר, מִי שֶׁמֵּת בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְנִקְבַּר שָׁם, שְׁתֵּי מִיתוֹת יֵשׁ בְּיָדוֹ, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וְאַתָּה פַשְׁחוּר וְכֹל ישְׁבֵי בֵיתֶךָ תֵּלְכוּ בַּשֶּׁבִי וּבָבֶל תָּבוֹא וְשָׁם תָּמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר (ירמיה כ, ו). הֱוֵי, יֵשׁ בְיָדוֹ שְׁתֵּי מִיתוֹת. לְפִיכָךְ אָמַר יַעֲקֹב, אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. אָמַר לוֹ רַבִּי סִימוֹן, אִם כֵּן הִפְסִידוּ הַצַּדִּיקִים הַקְּבוּרִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אֶלָּא מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה, עוֹשֶׂה לָהֶם מְחִילוֹת בָּאָרֶץ וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כִּמְעָרוֹת הַלָּלוּ וְהֵן מִתְגַּלְגְּלִין וּבָאִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בָּהֶם רוּחַ שֶׁל חַיִּים וְהֵן עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל (יחזקאל לז, יב). וְאַחַר כָּךְ וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מִקְרָא מָלֵא הוּא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בָּהֶם נְשָׁמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ (ישעיה מב, ה). מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי וְרַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בְּפִילֵי שֶׁחוּץ לִטְבֶרְיָא. רָאוּ אָרוֹן שֶׁל מֵת שֶׁבָּא מֵחוּצָה לָאָרֶץ לְהִקָּבֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ רַבִּי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, מָה הוֹעִיל זֶה שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ וּבָא לְהִקָּבֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲנִי קוֹרֵא עָלָיו, וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה (ירמיה ב, ז). בְּחַיֵּיכֶם לֹא עֲלִיתֶם, וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ בְּמִיתַתְכֶם. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, כֵּיוָן שֶׁנִּקְבַּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַפֶּר לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ (דברים לב, מג). רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אָמַר לְאוֹתָן שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהִטַּפֵּל בִּקְבוּרָתוֹ, קִבְרוּ אוֹתִי בְּכֵלִים צְבוּעִים, לֹא לְבָנִים וְלֹא שְׁחוֹרִים. שֶׁאִם עָמַדְתִּי בֵּין הַצַּדִּיקִים, לֹא אֵבוֹשׁ. וְאִם עָמַדְתִּי בֵּין הָרְשָׁעִים, לֹא אֵכָּלֵם. רַבִּי יֹאשִׁיָּה כְּשֶׁהָיָה נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, אָמַר לְמִי שֶׁהוּא עוֹמֵד עָלָיו, קִרְאוּ לִי לְתַלְמִידַי. אָמַר לָהֶם: קִבְרוּ אוֹתִי בְכֵלִים לְבָנִים. לָמָּה, שֶׁאֵינִי בוֹשׁ בְּמַעֲשַׂי לְהַקְבִּיל פְּנֵי בוֹרְאִי. מַעֲשֶׂה בְּרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כְּשֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, צִוָּה שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. אָמַר לָהֶם: אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִתּוֹךְ בֵּיתִי, וְאַל תַּסְפִּידוּנִי בַעֲיָרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאַל תַּנִּיחוּ לְנָכְרִי שֶׁיִּגַע בְּמִטָּתִי, אֶלָּא מִי שֶׁנִּטְפַּל בִּי בְּחַיַּי יְטַפֵּל בִּי בְּמוֹתִי. בְּחַיָּיו הָיָה דָר בְּצִפּוֹרִי שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְקָרָא עַל עַצְמוֹ, וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְחָיָה יְהוּדָה בְּצִפּוֹרִי שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ חָשַׁשׁ בְּשִׁנָּיו שְׁלֹש עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְכָל אוֹתָן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לֹא מֵתָה חַיָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הִפִּילָה אִשָּׁה עֻבָּרָהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּסוֹף שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כָּעַס רַבִּי עַל רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל. נִכְנַס אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵצֶל רַבֵּנוּ בִּדְמוּתוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא וְנָתַן יָדוֹ עַל שִׁנּוֹ, וּמִיָּד נִתְרַפֵּא. לְמָחָר נִכְנַס רַבִּי חִיָּא אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אוֹתָהּ שִׁנְּךָ מָה הִיא עוֹשָׂה. אָמַר לוֹ: מִשָּׁעָה שֶׁנָּתַתָּ יָדְךָ עָלֶיהָ אֶתְמוֹל, נִתְרַפֵּאת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר רַבִּי חִיָּא, אִי לָכֶם חַיּוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִי לָכֶם עֻבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּא לֹא הָיִיתִי אֲנִי שֶׁנָּתַתִּי יָדִי עַל שִׁנֶּךָ, יָדַע רַבִּי שֶׁאֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב הָיָה. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל לִנְהֹג בְּרַבִּי חִיָּא כָּבוֹד. וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי, אָמַר לוֹ יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לִי כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ, יָפֶה. וְאִם לָאו, נַפְשִׁי יוֹצֵאת מִמֶּנִּי מִיָּד. אָמַר לוֹ: כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה לָךְ. אָמַר לוֹ: הִשָּׁבְעָה לִי. וַיִּשָּׁבַע לוֹ. וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל לַשְּׁכִינָה שֶׁעוֹמֶדֶת עָלָיו. כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק, מַה כְּתִיב שָׁם, וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין הַמָּוֶת מַנִּיחַ לָאָדָם שֶׁיִּשְׂמַח. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, וּבִלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח (ישעיה כה, ח). וְכֵיוָן שֶׁיְּבֻלַּע הַמָּוֶת, וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלַיִם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה (ישעיה סה, יט)

וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חוֹלֶה. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מַהוּ לְבָרֵךְ עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הָאוֹר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים. מַאי טַעְמָא. שֶׁכָּתוּב, לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ (תהלים קטו, יז). אָמַר רַבִּי מֵאִיר, מֵתֵי עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מֵתִין. אֲבָל מֵתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינָן מֵתִים, מִפְּנֵי שֶׁבִּזְכוּתָן הַחַיִּים עוֹמְדִין. שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא, כְּשֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אִלּוּלֵי שֶׁהִזְכִּיר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ זְכוּת הָאָבוֹת, כְּבָר הָיוּ אֲבוּדִין יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ (שמות לב, יג). לְפִיכָךְ קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְזֹר מִיתָה עַל הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו (תהלים קטז, טו). מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה, מַרְאֶה לָהֶם מַתַּן שְׂכָרָן, כְּדֵי שֶׁיִּתְבְּעוּ מִיתָה בְּפִיהֶן. רַבִּי אַבָּהוּ כְּשֶׁנָּטָה לָמוּת, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתַּן שְׂכָרוֹ. וְתָמַהּ וְאָמַר, כָּל אֵלֶּה לְאַבָּהוּ. קָרָא עַל עַצְמוֹ, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת ה' (ישעיה מט, ד). מִיָּד נִתְאַוָּה לַמִּיתָה. וְאַף אַבְרָהָם תָּבַע מִיתָה בְּפִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי (בראשית טו, ב). לְכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם (בראשית טו, טו). יִצְחָק תָּבַע מִיתָה בְּפִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲבָרֶכְךָ לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי (בראשית כז, ז). לְכָךְ כְּתִיב: וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת (בראשית לה, כט). יַעֲקֹב תָּבַע מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָמוּתָה הַפָּעַם (בראשית מו, ל). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ אָמוּתָה הַפָּעַם, תֵּשֵׁב שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְחָלָה וְנֶאֱסָף

וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֵלָּלָיו יִכָּרֵתוּ (תהלים לז, כב). אָמַר רַבִּי מֵאִיר, כָּל הַמְּבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ מְבָרֵךְ אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי מְבֹרָכָיו. כִּי מְבָרְכֵיהֶן לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא כִּי מְבֹרָכָיו. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, כָּל הָעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֹרוּ אָרוֹר ישְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' (שופטים ה, כג). וְכִי צָרִיךְ הוּא לְסִיּוּעַ. אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הָעוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת הַשְּׁכִינָה. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַצַּדִּיקִים מְבָרְכִין לִבְנֵיהֶם בִּשְׁעַת מִיתָתָן. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר יִצְחָק לְעֵשָׂו, וַאֲבָרֶכְךָ לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי. לְפִיכָךְ כְּשֶׁחָלָה יַעֲקֹב, נָטַל יוֹסֵף שְׁנֵי בָנָיו וְהִכְנִיסָן אֶל אָבִיו שֶׁיְּבָרְכֵם

וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף, לְמִי שֶׁהַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ. וְהַנָּבִיא צוֹוֵחַ, לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וְגוֹ' (ישעיה כו, כ). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁתִּהְיוּ מַטְמִינִים עַצְמְכֶם וְתִתְּנוּ מָקוֹם לַשָּׁעָה. נָבוֹת לֹא נָתַן מָקוֹם לַשָּׁעָה, לְכָךְ כְּתִיב בֵּהּ, כִּי סֻקַּל נָבוֹת וַיָּמֶֹת (מלכים א רא, טו). מָרְדְּכַי עָמַד כְּנֶגֶד הַשָּׁעָה, וְהָיָה לוֹ לְהַחֲנִיף לָרָשָׁע. וּלְפִי שֶׁעָמַד כְּנֶגֶד הָמָן הָרָשָׁע קִמְעָא, כְּבָר הָיוּ יִשְׂרָאֵל כָּלִים מִן הָעוֹלָם. דָּוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט מִפְּנֵי שָׁאוּל, וְכֵן בָּרַח מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְנוֹ. וְכֵן מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה (שמות ב, טו). וְכֵן יַעֲקֹב בָּרַח מִפְּנֵי עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם (הושע יב, יג). וְאַף אֲבוֹת הָעוֹלָם נָתְנוּ מָקוֹם לַשָּׁעָה וְהֶחֱנִיפוּ לְמִי שֶׁהַשָּׁעָה בְיָדוֹ. אַבְרָהָם נִטְפַּל בְּשָׂרָה, לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ. יִצְחָק הֶחֱנִיף לְעֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו. וְאַף כָּאן יַעֲקֹב קָרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף, וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי. אָמַר לוֹ: בְּאֵיזֶה מָקוֹם. אָמַר לוֹ: בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי. וְכִי חוֹפֵר קְבָרוֹת הָיָה יַעֲקֹב. אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, כְּשֶׁמֵּת יִצְחָק, אָמַר יַעֲקֹב, אֶפְשָׁר שֶׁיִּקָּבֵר עֵשָׂו הָרָשָׁע בִּקְבוּרַת צַדִּיקִים. מֶה עָשָׂה. הֵבִיא כָּל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ וְעָשָׂה מֵהֶן כֶּרִי. אָמַר לְעֵשָׂו, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ הַכְּרִי הַזֶּה אוֹ הַקֶּבֶר הַזֶּה. נָטַל עֵשָׂו אֶת הַכְּרִי, וְיַעֲקֹב נָטַל אוֹתָהּ מְעָרָה. וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֶפְרַיִם אָמַר לוֹ: שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה עִמּוֹ. וְלָמָּה וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב. אָמַר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּנִי, מֶלֶךְ הוּא וְאַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי וְגוֹ', וַיֹּאמֶר הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ. הִתְחִיל עוֹשֶׂה אֶת בְּנֵי יוֹסֵף שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שַׁלּוּם, וְכִי לֹא הָיָה מַכִּירָן, וַהֲלֹא בְּכָל יוֹם וָיוֹם יוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה לְפָנָיו, וְעַכְשָׁו הוּא אוֹמֵר מִי אֵלֶּה. לְאַחַר שֶׁשִּׁמְּשׁוּ אוֹתוֹ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁעָמַד בְּמִצְרַיִם, לֹא הִכִּירָן. אֶלָּא שֶׁרָאָה לְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּלְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי שֶׁעוֹמְדִין מֵאֶפְרַיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְנִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁרָאָה יוֹסֵף כָּךְ, מִיָּד נִשְׁתַּטַּח בַּקַּרְקַע וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָם, אִם הֵן רְאוּיִן לִבְרָכָה, אַל תַּחֲזִירֵנִי הַיּוֹם בְּבֹשֶׁת פָּנִים. מִיָּד הִכְנִיס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּיַעֲקֹב וְחָזַר וּבֵרֲכָן. וּמִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וְאָנֹכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו (הושע יא, ג), תִּרְגַּלְתִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְיַעֲקֹב בִּשְׁבִיל אֶפְרַיִם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, שְׁנֵי פְעָמִים נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִיַּעֲקֹב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אֶחָד כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לְבָרֵךְ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, וְאֶחָד כְּשֶׁבָּא לְגַלּוֹת הַקֵּץ. וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם, הִתְחִיל מְבָרְכָן, וְיִדְגּוּ לָרֹב, בִּשְּׂרָן שֶׁעֲתִידִים בְּנֵי אֶפְרַיִם לִהְיוֹת נִצּוֹדִים כַּדָּגִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לוֹ אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת (שופטים יב, ו). וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו וְגוֹ' וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ. אָמַר לוֹ: יָדִי אַתְּ מְבַקֵּשׁ לְהָסִיר שֶׁרָפְשָׁה לְשַׂר הַמַּלְאָכִים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כִּשְׁנֵי עַמּוּדִים שֶׁבְּתוֹךְ דִּמּוֹסִין שֶׁבִּטְבֶרְיָא, כָּךְ הָיוּ זְרוֹעוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה וְגוֹ'. וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי, שֶׁרָאָה לְגִדְעוֹן עוֹמֵד מִמְּנַשֶּׁה. וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל, זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעָמַד מֵאֶפְרָיִם. וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ וְגוֹ', עָשָׂה אֶפְרַיִם רִאשׁוֹן לִמְנַשֶּׁה. וְאֵימָתַי נִתְקַיְּמָה בִרְכָתוֹ, בַּחֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים, שֶׁהִקְרִיב אֶפְרַיִם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּמְנַשֶּׁה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים (ישעיה עד, כו)

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, מַהוּ שֶׁיַּעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים אָמֵן. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים אָמֵן. רְאֵה כַּמָּה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵבָה, שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים אָמֵן. אָמַר רַבִּי חָנִין, עֲשָׂרָה נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֶחָד מֵהֶן עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וּפוֹרֵס עַל שְׁמַע, עָלָיו נֶאֱמַר, כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים (שה''ש ב, ב). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְשֶׁעָבַר הָיִיתִי צָרִיךְ לְבָרֵךְ אֶת בְּרִיּוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ (בראשית ט, א), וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל (בראשית כד, א), וַיְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ. מִכָּאן וָאֵילַךְ, יְהוּ הַכֹּהֲנִים וְהַצַּדִּיקִים מְבָרְכִין אֶתְכֶם. מִנַּיִן זָכוּ הַכֹּהֲנִים לִבְרָכוֹת שֶׁיְּהוּ מְבָרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מִיִּצְחָק, שֶׁכָּתוּב בּוֹ נֵלְכָה עַד כֹּה (בראשית כב, ה), וְאֵין כֹּה אֶלָּא בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה תְבָרְכוּ (במדבר ו, כג). וְרַבָּנָן אָמְרֵי: מִמַּתַּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגִּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יט, ג)

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח (איוב יב, כא). הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּיִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁשְּׁנֵיהֶם בִּקְשׁוּ לְגַלּוֹת מִסְטוֹרִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יִצְחָק כְּתִיב בּוֹ, וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל. בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת לוֹ אֶת הַקֵּץ, וְהֶעְלִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ. יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת לְבָנָיו אֶת הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וְגוֹ'. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁהֶאֱמִינוֹ הַמֶּלֶךְ כָּל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ. בָּא הָעֶבֶד לָמוּת, קָרָא לְבָנָיו לַעֲשׂוֹתָן בְּנֵי חוֹרִין, וְלוֹמַר לָהֶם הֵיכָן דִּיָּתֵּיקֵי שֶׁלָּהֶן וְהָאוֹנֵי שֶׁלָּהֶן. יָדַע הַמֶּלֶךְ הַדָּבָר, עָמַד לוֹ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. רָאָהוּ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ וְהִפְלִיג אֶת הַדָּבָר שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לְגַלּוֹת לָהֶם. הִתְחִיל מְדַבֵּר הָעֶבֶד לְבָנָיו, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם אַתֶּם עֲבָדָיו שֶׁל מֶלֶךְ, הֱווּ מְכַבְּדִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי אֲנִי מְכַבְּדוֹ כָּל יָמָי. כָּךְ וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו לְגַלּוֹת לָהֶן אֶת הַקֵּץ, נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ: לְבָנֶיךָ אַתָּה קוֹרֵא וְלִי לָאו. שֶׁכֵּן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר, וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל (ישעיה מג, כב). כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ יַעֲקֹב, הִתְחִיל אוֹמֵר לְבָנָיו, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם הֱווּ מְכַבְּדִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֵׁם שֶׁכִּבְּדוּהוּ אֲנִי וַאֲבוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר: הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו. אָמְרוּ לוֹ: יוֹדְעִין אָנוּ מַה בְּלִבֶּךָ. עָנוּ כֻלָּם, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (דברים ו, ד). כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֵהֶם כָּךְ, מִיָּד וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה. הִתְחִיל אוֹמֵר בְּלַחַשׁ, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר (משלי כה, ב). אֵין הַמִּדָּה הַזּוֹ שֶׁלְּךָ, הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר (משלי יא, יג). וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן וְגוֹ' (תהלים נז, ג). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, שְׁלֹשָׁה דְבָרִים גָּזְרוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. וְאֵלּוּ הֵן, אֶחָד בִּימֵי עֶזְרָא בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִבָּבֶל, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַתִּיר לָהֶם אֶת הַמַּעַשְׂרוֹת. מֶה עָשׂוּ. עָמְדוּ וְגָזְרוּ עַל עַצְמָן שֶׁיְּהוּ מְעַשְּׂרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵינוּ וּתְרוּמֹתֵינוּ וּפְרִי כָל עֵץ תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר נָבִיא לַכֹּהֲנִים אֶל לִשְׁכוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּמַעְשַׂר אַדְמָתֵנוּ לַלְוִיִּם (נחמיה י, לח). מֶה עָשׂוּ. כָּתְבוּ בַּסֵּפֶר וְחָתְמוּ אוֹתוֹ וְנָתְנוּ אוֹתוֹ בַּהֵיכָל. לְמָחָר נִכְנְסוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ חָתוּם. וּמִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים וְעַל הֶחָתוּם (נחמיה י, א). מִכָּאן שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם. וְאֶחָד בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. מַה כְּתִיב שָׁם, קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם (אסתר ט, יז). וּמִנַּיִן שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם. דִּכְתִיב: וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים, קִבֵּל רַבָּן שֶׁל יְהוּדִים. וְאֶחָד בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ, וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ (יהושע ו, יז). וְאֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁנִּצְטַוּוּ עַל כָּךְ, אֶלָּא יְהוֹשֻׁע מֵעַצְמוֹ אָמַר. וּמִנַּיִן שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ וְגוֹ' (יהושע ז, יא). הֱוֵי, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ. הֱוֵי, אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי. דָּבָר אַחֵר, אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, מְדַבֵּר בְּיַעֲקֹב. בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ בָּנָיו, בֵּרֲכָן, הִתְחִיל מְחַלֵּק לָהֶן פְּרוֹקְפָּאוֹת. וּמִנַּיִן שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ. אַתְּ מוֹצֵא כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה שֶׁבֵּרַךְ יַעֲקֹב אֶת הַשֵּׁבֶט, כָּךְ בֵּרֲכָן מֹשֶׁה, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. אֵימָתַי, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם. הֱוֵי, וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו. הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר שַׁלּוּם, מַהוּ הֵאָסְפוּ, הִטַּהֲרוּ. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תֵּאָסֵף (במדבר יב, יד). דָּבָר אַחֵר, הֵאָסְפוּ, מִנָּה מֵהֶם זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶסְפָה לִּי וְגוֹ' (במדבר יא, טז). לָמָּה אָמַר הֵאָסְפוּ הִקָּבְצוּ, הוֹדִיעָם שֶׁהֵן גּוֹלִין שְׁתֵּי פְעָמִים. מִשֶּׁמִּנָּה מֵהֶן זְקֵנִים, הִתְחִיל מוֹכִיחָן, רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה. וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה, זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת קוֹרִין שְׁמַע. כֵּיצַד, כְּשֶׁהָיָה יַעֲקֹב מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר, אַבְרָהָם אָבִי הוֹלִיד יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, יִצְחָק אָבִי הוֹלִיד אוֹתִי וְעֵשָׂו, שֶׁמָּא אֲנִי יֵשׁ בְּמִטָּתִי פְּסֹלֶת. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כָךְ, אָמְרוּ כֻלָּן בְּפֶה אֶחָד, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד (דברים ו, ד). הָדָא הוּא דִכְתִיב, וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם

רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה. אַתָּה בְּכוֹרִי, טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי. שֶׁעָשִׂיתִי שְׁמוֹנִים שָׁנָה וַאֲפִלּוּ קֶרִי לֹא רָאִיתִי. בְּכֹרִי אַתָּה, דּוֹמֶה לִי. יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז, שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הָיוּ בְּיָדְךָ, כְּהֻנָּה מַלְכוּת וּבְכוֹרָה. שְׂאֵת, זוֹ כְּהֻנָּה, שֶׁנֱּאֱמַר: וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו (ויקרא ט, כב). עָז, זוֹ מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ (ש''א ב, י). יֶתֶר, בְּכוֹרָה שֶׁהִיא שְׁנֵי חֲלָקִים. שֶׁנֶּאֱמַר: לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם (דברים כא, יז). וְאִבַּדְתָּ אוֹתָם. מִי גָרַם לְךָ, פַּחַז כַּמַּיִם. לְפִיכָךְ אַל תּוֹתַר. מַהוּ פַּחַז, נוֹטָרִיקוֹן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פָּחַזְתָּ, חָטָאתָ, זָנִיתָ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, פָּחַזְתָּ, חָסַכְתָּ עֹל מִצַּוָּארְךָ, זַעְתָּ מִן הַחֵטְא. רַבִּי יְהוּדָה מְסָרֵס אֶת הַתֵּבָה, זַעְתָּ, חָרַדְתָּ, פָּרַח חֶטְאָךְ. דָּבָר אַחֵר, פַּחַז, פָּסַעְתָּ עַל דָּת, חִלַּלְתָּ בְּכוֹרָתְךָ, זָר נַעֲשֵׂיתָ. כַּמַּיִם, מַהוּ כַּמַּיִם. אָדָם אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ קִיתוֹן שֶׁל מַיִם וְנִשְׁפַּךְ, אֵין מְשַׁיֵּר בּוֹ כְּלוּם. אֲבָל יֶשׁ בּוֹ שֶׁמֶן אוֹ דְבַשׁ, מְשַׁיֵּר בּוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר. כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ, עִלִּיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ. אֵימָתַי, בִּשְׁעַל דּוּדָאִים, הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְגוֹ' לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ (בראשית ל, טו), אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי. עָלָה, תִּהְיֶה מְרֻחָק עַד שֶׁיָּבֹא מֹשֶׁה שֶׁכָּתוּב בּוֹ וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים (שמות יט, ג), וִיקָרֶבְךָ וְיֹאמַר לְךָ יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת (דברים לג, ו). יָצָא רְאוּבֵן וְאָזְנָיו מְקֻטָּפוֹת. הִתְחִיל קוֹרֵא לְשִׁמְעוֹן וּלְלֵוִי אַחִים. אֲחֵי דִינָה וְלֹא אֲחֵי יוֹסֵף, שֶׁהֵם מְכָרוּהוּ. אָמַר רַבִּי שַׂמְלַאי, בִּרְאוּבֵן כְּתִיב: לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם (בראשית לו, כב). הֲרֵי אַתָּה לָמֵד, שֶׁלֹּא הָיָה בִּמְכִירַת יוֹסֵף. וְאַף יְהוּדָה אָמַר לָהֶם: מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרוֹג. וְאַרְבָּעָה אֵלּוּ הָיוּ גְדוֹלִים. נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁשִּׁמְעוֹן וְלֵוִי מְכָרוּהוּ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם, נָתַן יוֹסֵף עֵינָיו בְּשִׁמְעוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ (בראשית מב, כד). לְכָךְ קָרָא לִשְׁנֵיהֶם פֶּה אֶחָד, שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים. כְּלֵי חָמָס. אָמַר לָהֶן, כֵּלִים שֶׁבְּיֶדְכֶם, חֲמוּסִין, גְּזוּלִין הֵן מֵעֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ: וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה (בראשית כז, מ), כֵּלִים שֶׁל חָמָס. וְאֵין חָמָס אֶלָּא עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בּוּשָׁה (עובדיה א, י). מְכֵרֹתֵיהֶם, לְשׁוֹן יְוָנִי הוּא שֶׁקּוֹרְאִין לַחֲרָבוֹת, מְכֵרִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מְכֵרֹתֵיהֶם, מְגוּרוֹתֵיהֶם, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: מְכֹרֹתַיִךָ וּמֹלְדֹתַיִךְ (יחזקאל טז, ג)

בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי. כְּשֶׁיַּעֲמֹד זִמְרִי וְיִזְנֶה עִם כָּזְבִּי, אַל יִזָּכֵר נַפְשִׁי בָהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה זִמְרִי בֶּן סָלוּא (במדבר כה, יד). כִּנָּה שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו, וּבְכָל יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ שֵׁמוֹת אֵלּוּ. בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי, כְּשֶׁיַּקְהֵל קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה לַחֲלֹק עַל מֹשֶׁה, אַל תֵּחַד כְּבֹדִי, אַל תִּתְיַחֵד כְּבוֹדִי עִמָּהֶן, אֶלָּא וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי (במדבר טז, א), וְלֹא אָמַר בֶּן יַעֲקֹב. וְהֵיכָן יִזָּכֵר שְׁמִי, עַל הַדּוּכָן, דִּכְתִיב: וְאֵלֶּה הָעֹמְדִים וּבְנֵיהֶם הֵימָן, בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי בֶּן יִשְׂרָאֵל (דה''א ו, יח-כג). כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ. וְכִי אִישׁ אֶחָד הָרְגוּ. וַהֲלֹא כְתִיב, וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר (בראשית לד, כו). אֶלָּא שֶׁנֶּחְשְׁבוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִפְנֵיהֶם כְּאִישׁ אֶחָד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד (שופטים ו, טז). כַּיּוֹצֵא בוֹ, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם (שמות טו, א). אָרוּר אַפָּם, לֹא קִלֵּל אֶלָּא לְאַפָּם. הוּא שֶׁאָמַר בִּלְעָם, מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל (במדבר כג, ח), וּבְעֵת הַכַּעַס לֹא קִלֵּל אֶלָּא אַפָּם, וְהֵיאַךְ אֲנִי אוּכַל לְקַלְּלָם. אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף נָפְלוּ מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן עַל מַעֲשֵׂה זִמְרִי, וְאַלְמְנוֹתֵיהֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, וְחִלְּקָם שְׁנֵי אֲלָפִים לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב. וְכָל מִי שֶׁמְּסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים, הוּא מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף לֵוִי יְהֵא מְסַבֵּב. מֶה עָשָׂה. הֶאֱכִילוֹ פְרוּסָתוֹ בִּנְקִיּוּת. וְנִתְקַיְּמָה נְבוּאַת יַעֲקֹב, שֶׁנָּתַן לוֹ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וְהוּא מְסַבֵּב עַל הַגְּרָנוֹת וְאוֹמֵר תְּנוּ חֶלְקִי. לְפִיכָךְ אָמַר, אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב. הֲרֵי שִׁמְעוֹן וְלֵוִי יָצְאוּ פְּנֵיהֶם מְכֻרְכָּמוֹת. הִתְחִיל קוֹרֵא, יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ. אָמַר לוֹ: אַתָּה הוֹדֵיתָ בְּמַעֲשֵׂה תָמָר, יוֹדוּךָ אַחֶיךָ לִהְיוֹת עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ, זֶה דָוִד שֶׁעָמַד מִמֶּנּוּ, וְאֹיְבַי תַּתָּה לִי עֹרֶף (ש''ב כב, מא). יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. וְיִצְחָק אָמַר לְיַעֲקֹב, בְּנֵי אִמֶּךָ, שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת אֶלָּא רִבְקָה. יַעֲקֹב שֶׁהָיוּ לוֹ נָשִׁים הַרְבֵּה, אָמַר לִיהוּדָה, בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, שֶׁאָמַרְתָּ מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג (בראשית לו, כו). מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, מִטֶּרֶף תָּמָר הִצַּלְתָּ נְפָשׁוֹת אַרְבַּע מִן הַמִּיתָה, תָּמָר וּשְׁנֵי בָנֶיהָ וְעַצְמֶךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה הִצַּלְתָּ אַרְבַּע נְפָשׁוֹת מִן הַשְּׂרֵפָה וּמִן הַמִּיתָה, שֶׁכָּךְ פָּסַקְתָּ הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף, אֲנִי אַצִּיל מִבָּנֶיךָ אַרְבָּעָה, דָּנִיּאֵל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִן הַכִּבְשָׁן וּמִגֹּב הָאֲרָיוֹת. קָרָא לִיהוּדָה אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת, גּוּר, אַרְיֵה, כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי, וּכְלָבִיא. לֹא יָסוּר שֵׁבֶט, זֶה כִּסֵּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ (תהלים מה, ז). וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, כְּשֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ מֶלֶךְ שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם (ישעיה כח, ג). עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ. וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים, יַקְהֶה שִׁנֵּי עַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה וְאָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה (מיכה ז, טז). דָּבָר אַחֵר, וְלוֹ יִקְּהַת, יִקְּהַת מִי שֶׁעָתִיד מִתְקַהֲלִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ (ישעיה יא, י). אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, גֶּפֶן אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ (תהלים פ, ח), יֶאְסֹר לְעִירֹה עִיר הַקֹּדֶשׁ. וְלַשּׂרֵקָה אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק (ירמיה ב, כא). בְּנִי אֲתֹנוֹ, יִבְנוּ שַׁעַר הָאִיתוֹן (יחזקאל מ, ט). דָּבָר אַחֵר, בְּנִי אֲתֹנוֹ, עַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת. כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, מֵרֹב יָיִן. וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה, אֵין סוּתֹה אֶלָּא טָעוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ (דברים יג, ז), אִם יִטְעוּ בַּהֲלָכָה, תְּהֵא מִתְכַּבֶּסֶת בִּתְחוּמוֹ. אֵין יַיִן אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן (שה''ש א, ב), הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן (שה''ש ב, ד). חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהַתּוֹרָה הַרְבֵּה אֶצְלוֹ, חֵיךְ לִי לִי מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וּלְבֶן שִׁנַּיִם, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ (ישעיה א, יח)

זְבוּלֵן לְחוֹף יַמִּים. קָדָם זְבוּלֻן לְיִשָּׂשׂכָר. וְלָמָּה, שֶׁזְּבוּלֻן עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָה, וְיִשָּׂשׂכָר עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. עָשׂוּ שֻׁתָּפוּת בֵּינֵיהֶם שֶׁיְּהֵא פְּרַקְמַטְיָה שֶׁל זְבוּלֻן לְיִשָּׂשׂכָר, שֶׁכֵּן מֹשֶׁה בֵּרֲכָן, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ (דברים לג, יח), שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתְךָ לִפְרַקְמַטְיָא מִשּׁוּם דְּיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. לָמָּה, עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ (משלי ג, יח). לְפִיכָךְ הִקְדִּים זְבוּלֻן לְיִשָּׂשׂכָר, שֶׁאִלְמָלֵא זְבוּלֻן, לֹא עָסַק יִשָּׂשׂכָר בַּתּוֹרָה. וּמִתּוֹךְ שֶׁנִּתְיַחֵד יִשָּׂשׂכָר בַּתּוֹרָה וְלֹא עָסַק בִּפְרַקְמַטְיָא וְלֹא הָיָה לוֹ עָמַל בְּדָבָר אַחֵר, לְפִיכָךְ כָּתוּב בּוֹ, וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים (דה''א יב, לג). יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם, יִשָּׂשׂכָר נוֹתֵן עַצְמוֹ עַל הַתּוֹרָה כַּחֲמוֹר לְמַשּׂוי, וּזְבוּלֻן מֵבִיא בָאֳנִיּוֹת הַסְּחוֹרָה. רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם, אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁלּוֹ שֶׁמַּרְבִּיצִין תּוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְגוֹ' (תהלים סח, יד). וַיַּרְא מְנֻחָה, זוֹ תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי (ירמיה מה, ג). כִּי טוֹב, זוֹ תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם (משלי ד, ב). וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, עֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. וַיְהִי לְמַס עֹבֵד. מַס, זוֹ הֲלָכָה. כְּשֶׁהָיוּ טוֹעִין, הָיוּ שׁוֹאֲלִין וּמְבַקְשִׁין מִיָּדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׂרַי בְּיִשָׂשׂכָר עִם דְּבֹרָה וְיִשָּׂשׂכָר כֵּן בָּרָק, בָּעֵמֶק (שופטים ה, טו), בְּעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו

דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד, כִּיהוּדָה מְיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים. דָּבָר אַחֵר, כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַאֲחֵרִים בַּמִּלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וְגוֹ' (ישעיה סג, ג). כָּךְ שִׁמְשׁוֹן מִדָּן, אֵינוֹ צָרִיךְ לַאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ (שופטים טו, טז). יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ, כָּל הַחַיּוֹת מְהַלְּכוֹת זוּגוֹת. וְנָחָשׁ, יְחִידִי. כְּנָחָשׁ נַקְמָן, כָּךְ שִׁמְשׁוֹן, וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵּי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים. כֵּיוָן שֶׁרָאָהוּ יַעֲקֹב, אָמַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב, זֶה שֶׁהוּא בָא בְּעָקֵב. הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא (מלאכי ג, כג), שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט גָּד. לְכָךְ נֶאֱמַר: יָגֻד עָקֵב

מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, שֶׁבְּנוֹתָיו נָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת (בראשית, יג). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו (דברים לג, כד), עַל יְדֵי בְנוֹתָיו. וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, שֶׁבְּנוֹתָיו רְאוּיוֹת לַמַּלְכוּת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים (ש''ב א, כד). נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה, זוֹ בִּקְעַת גִּינוֹסַר הַמְּבַכֶּרֶת פֵּרוֹתֶיהָ וּמְמַהֶרֶת כָּאַיָּלָה. הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, לְפִי שֶׁאַרְצוֹ מְבֹרֶכֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' (דברים לג, כג), שֶׁמְּכַבְּדִין מִפֵּרוֹתֵיהֶם לַמְּלָכִים וּמַשְׁפִּירִין דִּבְרֵיהֶם. וְאִם יֵשׁ בְּלִבָּם עֲלֵיהֶם, מִתְרַצִּין. בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, שֶׁעַל יְדֵי פָּרוֹת נִתְגַּדֵּל

בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים (עמוס ג, ז). בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַסּוֹד לִירֵאָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: סוֹד ה' לִירֵאָיו (תהלים כה, ד). חָזַר וּנְתָנוֹ לַיְשָׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ (משלי ג, לב). חָזַר וּנְתָנוֹ לַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים. כָּל מַה שֶּׁהָיוּ הַצַּדִּיקִים עוֹשִׂין, בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עוֹשִׂין. יַעֲקֹב שֶׁבֵּרַךְ יְהוּדָה הִמְשִׁילוֹ כְּאַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. וּמְזַוְּגוֹ כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה (דניאל ז, ד), וְדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִזְדַּוְּגִין לָהּ. וּלְיוֹסֵף מִזְדַּוֵּג כְּנֶגֶד מַלְכוּת אֱדוֹם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, מָסֹרֶת אַגָּדָה הִיא, שֶׁאֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם לוֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן (ירמיה מט, כ). מֹשֶׁה זִוֵּג שֵׁבֶט לֵוִי כְּנֶגֶד מַלְכוּת יָוָן הַמַּקְדּוֹנִי. בְּנֵי חַשְׁמוֹנָאִי שֶׁהֵן מִלֵּוִי, לֵוִי שֵׁבֶט שְׁלִישִׁי, וְזוֹ מַלְכוּת שְׁלִישִׁית. לֵוִי שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת, יָוָן שָׁלֹש אוֹתִיּוֹת. זֶה מַקְרִיב פָּרִים, וְזוֹ כוֹתֶבֶת בְּקֶרֶן הַשּׁוֹר, אֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אֵלּוּ מְרֻבִּין, וְאֵלּוּ מְעוּטִין. מֹשֶׁה רָאָה אוֹתָן וּבֵרֲכָן, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ (דברים לג, יא). מֵקִישׁ לְבִנְיָמִין כְּנֶגֶד מַלְכוּת מָדַי, שֶׁמָּרְדְּכַי פוֹרֵעַ מִמֶּנָּה, שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין. וּכְתִיב בְּמַלְכוּת מָדַי, וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב (דניאל ז, ה). שֶׁהֵקִישָׁהּ כְּנֶגֶד שֵׁבֶט בִּנְיָמִין שֶׁנִּמְשָׁל בִּזְאֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף. מָה זְאֵב חוֹטֵף, כֵּן שִׁבְטוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין חוֹטֵף. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר, וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם (שופטים כא, כא). הֲרֵי כְּשֵׁם שֶׁהַזְּאֵב חוֹטֵף, כָּךְ בִּנְיָמִין. וְכֵן בְּשׁוֹפְטִים בְּאֵהוּד, וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָךָ שְׁנֵי פֵיוֹת (שופטים ג, טז), שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם (תהלים קמט, ו), שֶׁזּוֹכֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. נִכְנַס אֵצֶל עֶגְלוֹן, אָמַר לוֹ: דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חָלַקְתָּ לִי כָּבוֹד וְעָמַדְתָּ מֵעַל הַכִּסֵּא, חַיֶּיךָ, אֲנִי מַעֲמִיד מִבִּתְּךָ בֵּן שֵׁיֵּשֵׁב עַל כִּסְאִי. וְאֵיזוֹ, זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָה. כֵּיוָן שֶׁעָמַד שְׁלֹמֹה, וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ (דה''א כט, כג). מַה כְּתִיב בְּאֵהוּד, וַיִּקַּח אֶת הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, מְדַבֵּר בְּאַרְצוֹ. בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, מְדַבֵּר בְּאַרְצוֹ שֶׁהִיא מְבַכֶּרֶת פֵּרוֹתֶיהָ. לְפִיכָךְ בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, זוֹ בֵּית אֵל הַמְּלַקֶּשֶׁת פֵּרוֹתֶיהָ. בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, מְדַבֵּר בְּשָׁאוּל. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל אֹיְבָיו בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וְגוֹ' (ש''א יד, מז). וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶת בָּנָיו וְנֹשׂא כֵלָיו (ש''א לא, ו). הֱוֵי, וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל. דָּבָר אַחֵר, בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, מְדַבֵּר בְּאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לִשְׁתּוֹת (אסתר ז, א). וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן. דָּבָר אַחֵר, בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, מְדַבֵּר בַּקָּרְבָּנוֹת. בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר (שמות כט, לט). וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי וְגוֹ'. וּמְדַבֵּר בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁהָיָה אָמָּה אַחַת מִן הַמִּזְבֵּחַ בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיְתָה הָאֵשׁ זָזָה מִתּוֹךְ חֶלְקוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם (דברים לג, יב)

כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר. אֲבָל לְהַלָּן כְּתִיב: שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד (בראשית יז, כ). וְאֵלּוּ שְׁבָטִים עַל סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בַּלָּיְלָה. וְכֵן הַמַּזָּלוֹת וְהֶחֳדָשִׁים, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַבְנֵי הָאֵפוֹד. לְפִיכָךְ כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְכִי שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הֵן. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, וְהֵן אַרְבָּעָה עָשָׂר. אֶלָּא כְּשֶׁלֵּוִי נִמְנֶה עִמְּהֶן, אֵינָן נִמְנִין עִמּוֹ. וּכְשֶׁאֵין לֵוִי נִמְנֶה עִמָּהֶן, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה נִמְנִין שֵׁבֶט אֶחָד. מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב: לִבְנֵי יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם אֱלִישָׁמָע, לִמְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל (במדבר א, י). הֱוֵי, כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְאַף רִבְקָה רָאֲתָה אוֹתָן שְׁנֵים עָשָׂר, דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ (בראשית כה, כג), הֲרֵי שְׁנַיִם. וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, הֲרֵי אַרְבָּעָה. וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, הֲרֵי שִׁשָּׁה. וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר, הֲרֵי שְׁמוֹנָה. וְהִנֵּה תוֹמִים, הֲרֵי עֲשָׂרָה. וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן, וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר. וְאִית דְּמַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא, לָמָּה זּה, בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנֵים עָשָׂר. כֵּיוָן שֶׁנִּתְרוֹצְצוּ הַבָּנִים בְּמֵעֶיהָ, אָמְרָה, כָּךְ אֲנִי מִצְטַעֶרֶת בִּשְׁנֵים עָשָׂר, שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁנֵים עָשָׂר עֲתִידִין לַעֲמֹד מִמֶּנִּי, וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי

וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וְגוֹ'. בֵּרַךְ אוֹתוֹ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בֵּרַךְ אֹתָם. לָמָּה, לְפִי שֶׁנָּתַן לִיהוּדָה גְּבוּרָתוֹ שֶׁל אֲרִי, וּלְיוֹסֵף גְּבוּרָתוֹ שֶׁל שׁוֹר, וּלְנַפְתָּלִי קַלּוּת אַיָּל, וּלְדָן נְשִׁיכָתוֹ שֶׁל נָחָשׁ, תֹּאמַר שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה, הֲרֵי כְּלָלָן כֻּלָּם בָּאַחֲרוֹנָה, אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם. לְפִי שֶׁחִלֵּק לָהֶם אֶת הָאָרֶץ, וְנָתַן לִיהוּדָה אֶרֶץ שֶׁהִיא עוֹשָׂה שְׂעוֹרִים, וּלְבִנְיָמִין אֶרֶץ שֶׁהִיא עוֹשָׂה חִטִּים, אַף עַל פִּי כֵן כְּלָלָן אֵלּוּ בָאֵלּוּ, שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין אֵלּוּ מִשֶּׁל אֵלּוּ. הֱוֵי וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם. אֲלֵיהֶם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לָהֶם. וְזֹאת, עָתִיד נָבִיא לְבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּיּוֹצֵא בוֹ. בְּמָקוֹם שֶׁפָּסַקְתִּי אָנִי, הוּא יַתְחִיל לְבָרֵךְ אֶתְכֶם. וְכֵן עָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה (דברים לג, א). אָמַר לָהֶם: אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵימָתַי מַגִּיעוֹת לָכֶם הַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ, מִשָּׁעָה שֶׁתְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה וְגוֹ' (דברים ד, מד). וְאַף בְּמַה שֶּׁחָתַם לָהֶם יַעֲקֹב, פָּתַח מֹשֶׁה. אָמַר מֹשֶׁה, מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן (תהלים קיט, ק). יִצְחָק כְּשֶׁבֵּרַךְ יַעֲקֹב, אָמַר לוֹ: וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ (בראשית כח, ג). בַּמֶּה חָתַם בְּסוֹף בִּרְכָתוֹ, בִּקְרִיאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךָ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ (בראשית כח, א). וְיַעֲקֹב בְּמַה שֶּׁפָּסַק אָבִיו, מִשָּׁם הִתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, וְחָתַן וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר. וּמֹשֶׁה כְּשֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשְּׁבָטִים, פָּתַח מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת הַבְּרָכָה, וְחָתַם בְּאַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וְאַף דָּוִד כְּשֶׁהִתְחִיל בְּשִׁירָה, פָּתַח בְּמָקוֹם שֶׁפָּסַק מֹשֶׁה, בְּאַשְׁרֵי הָאִישׁ (תהלים א, א). הֱוֵי, מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן

דָּבָר אַחֵר, וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר וַיְצַו אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי נֶאֱסָף. אָמַר לָהֶם: אִם זְכִיתֶם, נִטְפַּלְתֶּם בְּעַצְמִי. וְאִם לָאו, מִשֶּׁאֲנִי מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אֵצֶל אֲבוֹתַי אֲנִי הוֹלֵךְ. וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק, מִיָּד וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. מֶה עָשׂוּ. חָנְטוּ אוֹתָם וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ. מַה כְּתִיב שָׁם, וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד. וְכִי יֵשׁ גֹּרֶן לָאָטָד. אֶלָּא אֵלּוּ הַכְּנַעֲנִיִּים שֶׁנָּטְלוּ כִתְרֵיהֶן וְהִקִּיפוּ אֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הִתִּירוּ אֲזוֹרֵי מָתְנֵיהֶם וְחָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, קִשְׁרֵי כִתְפֵיהֶם הִתִּירוּ. רַבִּי אוֹמֵר, בָּאֶצְבַּע הֶרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וְאָמְרוּ, אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם. לְפִיכָךְ נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גֹּרֶן בְּגֹרֶן הָאָטָד. וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים, מִכָּאן שֶׁאֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵהָכָא, וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא ח, לג). וְלָמָּה אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים. כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה נִצְטַעַרְתֶּם עַל הַצַּדִּיק בְּאֶבְלוֹ שִׁבְעַת יָמִים. לֶעָתִיד לָבֹא, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם (ירמיה לא, יב). וַאֲנַחֵם צִיּוֹן וְחָרְבוֹתֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה (ישעיה נא, ג). וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם. וּמָה רָאוּ עַתָּה שֶׁפָּחֲדוּ. אֶלָּא בְּעֵת שֶׁחָזְרוּ מִקְּבוּרַת אֲבִיהֶם רָאוּ שֶׁהָלַךְ יוֹסֵף לְבָרֵךְ עַל אוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ אֶחָיו בְּתוֹכוֹ, וּבֵרַךְ עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ כָּךְ, אָמְרוּ, עַכְשָׁו מֵת אָבִינוּ, לוּ יִשִׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ. וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה וְגוֹ', כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא וְגוֹ'. חִפַּשְׂנוּ וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁצִּוָּה יַעֲקֹב דָּבָר זֶה. אֶלָּא בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹרָתוֹ עַל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם אֵלּוּ הַדְּבָרִים.