רבונו של עולם, זכני לעסוק בתורה הרבה בכל יום ויום, ונזכה להרגיש הנעימות והמתיקות הקדושה של התורה הקדושה, וכמו שכתוב: הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים. ונאמר: צוף דבש אמרי נועם מתוק לנפש ומרפא לעצם, ונאמר: אכול בני דבש כי טוב ונופת מתוק על חכך. כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת. ונזכה לקיים מקרא שכתוב: מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי. ותעזרנו שלא נכשל חס ושלום ולא נלכד בהמתיקות המדומה של תאות עולם הזה והבליו, ואפילו מההכרחיות של עניני עולם הזה וצרכי הגוף נזכה להסתפק בהם בתכלית המיעוט וההסתפקות, וגם בזה יהיה כל כונתינו רק לשם שמים בלבד, ולא לשום הנאת גופנו כלל, ונזכה לקיים מקרא שכתוב: אכול דבש הרבות לא טוב. ונאמר: דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו. ותעזרנו שלא נלכד חס ושלום בהמתיקות המדומה של תאות משגל חס ושלום, ונזכה להרגיש מתיקות התורה כל כך, עד שעל ידי אהבת מתיקות התורה תתבטל אצלנו המתיקות המדומה של אהבת נשים. ועל ידי זה תמתיק ותבטל מעלינו כל הדינים והעונשים רחמנא ליצלן, ובפרט העונש המר של מיתת אשת נעורים חס ושלום, אשר כמה הפליגו רבותינו זכרונם לברכה, במרירות העונש הזה של מיתת אשתו של אדם חס ושלום, עד אשר הוא כאלו נחרב בית המקדש בימיו ועולם חשך בעדו ופסיעותיו מתקצרות ועצתו נופלת, ואמרו: לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים, ואין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה. ואתה ידעת גודל הנסיון של האדם והיסורים שעוברים עליו על פי רוב בזווג שני, בפרט כי זווג שני של אדם הוא לפי מעשיו, ומי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי. בפרט כי אתה ידעת כמה קשה לו להאדם למצוא זווגו ההגון לו בזיווג שני, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שקשה לזוגן כקריעת ים סוף, לענין זווג שני דוקא. על כן חוס וחמול עלינו ושמרנו שלא נבוא חס ושלום לעונש אלמן, ותזכינו לבלות ימינו בטוב ושנותינו בנעימים עם אשת נעורנו, ויקוים בנו מקרא שכתוב: יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך. ונאמר: ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך וכו' כי הוא חלקך בחיים וכו'. ומי שנענש כבר בעונש אלמן, תחוס ותחמול עליו ותזמין לו אשה ההוגנת לו מן השמים, ותזמין לכל הצריכים לזווג שימצאו במהירות ובנקל זווגם האמת ההגון להם מן השמים, ויקוים בהם מקרא שכתוב: בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת. ונאמר: מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה:
טוען...