צו

הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב, שעל ידי זה עקר השמחה והדבקות בו יתברך שהוא החיות והקיום: (לקו"ה על המזמור)

א שירו ליהוה שיר חדש, שירו ליהוה כל־הארץ:

ב שירו ליהוה ברכו שמו, בשרו מיום־ליום ישועתו:

ג ספרו בגוים כבודו, בכל־העמים נפלאותיו:

ד כי גדול יהוה ומהלל מאד, נורא הוא על־כל־אלהים:

ה כי | כל־אלהי העמים אלילים, ויהוה שמים עשה:

ו הוד־והדר לפניו, עוז ותפארת במקדשו:

ז הבו ליהוה משפחות עמים, הבו ליהוה כבוד ועז:

ח הבו ליהוה כבוד שמו, שאו־מנחה ובאו לחצרותיו:

ט השתחוו ליהוה בהדרת־קדש, חילו מפניו כל־הארץ:

י אמרו בגוים | יהוה מלך, אף־תכון תבל בל־תמוט, ידין עמים במישרים:

יא ישמחו השמים ותגל הארץ, ירעם הים ומלאו:

יב יעלז שדי וכל־אשר־בו, אז ירננו כל־עצי־יער:

יג לפני יהוה | כי בא, כי בא לשפט הארץ, ישפט־תבל בצדק, ועמים באמונתו: