נ

יצעק ויתפלל לה' יתברך שיושיעו ויעזרהו ובזה בעצמו יתקרב לה' יתברך ויעבדהו, כי ה' יתברך מתאוה לתפלתם של ישראל: (על"ת על פס' טו)

א מזמור לאסף, אל | אלהים יהוה דבר ויקרא־ארץ, ממזרח־שמש עד־מבאו:

ב מציון מכלל־יפי, אלהים הופיע:

ג יבא אלהינו ואל־יחרש, אש־לפניו תאכל, וסביביו נשערה מאד:

ד יקרא אל־השמים מעל, ואל־הארץ לדין עמו:

ה אספו־לי חסידי, כרתי בריתי עלי־זבח:

ו ויגידו שמים צדקו, כי־אלהים | שפט הוא סלה:

ז שמעה עמי | ואדברה ישראל ואעידה בך, אלהים אלהיך אנכי:

ח לא על־זבחיך אוכיחך, ועולתיך לנגדי תמיד:

ט לא־אקח מביתך פר, ממכלאתיך עתודים:

י כי־לי כל־חיתו־יער, בהמות בהררי־אלף:

יא ידעתי כל־עוף הרים, וזיז שדי עמדי:

יב אם־ארעב, לא־אומר לך, כי־לי תבל ומלאה:

יג האוכל בשר אבירים, ודם עתודים אשתה:

יד זבח לאלהים תודה, ושלם לעליון נדריך:

טו וקראני ביום צרה, אחלצך ותכבדני:

טז ולרשע | אמר אלהים מה־לך לספר חקי, ותשא בריתי עלי־פיך:

יז ואתה שנאת מוסר, ותשלך דברי אחריך:

יח אם־ראית גנב ותרץ עמו, ועם מנאפים חלקך:

יט פיך שלחת ברעה, ולשונך תצמיד מרמה:

כ תשב באחיך תדבר, בבן־אמך תתן־דפי:

כא אלה עשית | והחרשתי, דמית היות־אהיה כמוך, אוכיחך ואערכה לעיניך:

כב בינו־נא זאת שכחי אלוה, פן־אטרף ואין מציל:

כג זבח תודה יכבדנני, ושם דרך אראנו בישע אלהים: