נה

כשה' יתברך מסתלק ומתרחק חס ושלום מן האדם, הוא צריך גם כן להתפלל, ולהשליך התפלות אחריו יתברך: (לקו"ה על פס' כג)

א למנצח בנגינת, משכיל לדוד:

ב האזינה אלהים תפלתי, ואל־תתעלם מתחנתי:

ג הקשיבה לי וענני, אריד בשיחי ואהימה:

ד מקול אויב מפני עקת רשע, כי־ימיטו עלי און ובאף ישטמוני:

ה לבי יחיל בקרבי, ואימות מות נפלו עלי:

ו יראה ורעד יבא בי, ותכסני פלצות:

ז ואמר מי־יתן־לי אבר כיונה, אעופה ואשכנה:

ח הנה ארחיק נדד, אלין במדבר סלה:

ט אחישה מפלט לי, מרוח סעה מסער:

י בלע אדני פלג לשונם, כי־ראיתי חמס וריב בעיר:

יא יומם ולילה יסובבה על־חומתיה, ואון ועמל בקרבה:

יב הוות בקרבה, ולא־ימיש מרחבה תך ומרמה:

יג כי לא־אויב יחרפני ואשא, לא־משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו:

יד ואתה אנוש כערכי, אלופי ומידעי:

טו אשר יחדו נמתיק סוד, בבית אלהים נהלך ברגש:

טז ישי מות ישימות | עלימו, ירדו שאול חיים, כי־רעות במגורם בקרבם:

יז אני אל־אלהים אקרא, ויהוה יושיעני:

יח ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה, וישמע קולי:

יט פדה בשלום נפשי מקרב־לי, כי־ברבים היו עמדי:

כ ישמע | אל | ויענם, וישב קדם סלה, אשר אין חליפות למו, ולא יראו אלהים:

כא שלח ידיו בשלמיו, חלל בריתו:

כב חלקו | מחמאת פיו, וקרב־לבו, רכו דבריו משמן, והמה פתחות:

כג השלך על־יהוה | יהבך והוא יכלכלך, לא־יתן לעולם מוט לצדיק:

כד ואתה אלהים | תורדם | לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה לא־יחצו ימיהם, ואני אבטח־בך: