עא

כל אחד לפי ענינו שנתפס בו, אפלו אם נתפס במה שנתפס, עדין יש לו סמיכה ותקוה ומעמד על ידי תפלה ותחנונים ובקשות: (לקו"ה על פס' יד)

א בך־יהוה חסיתי, אל־אבושה לעולם:

ב בצדקתך תצילני ותפלטני, הטה־אלי אזנך והושיעני:

ג היה לי | לצור מעון לבוא, תמיד צוית להושיעני, כי־סלעי ומצודתי אתה:

ד אלהי, פלטני מיד רשע, מכף מעול וחומץ:

ה כי־אתה תקותי, אדני יהוה אלהים קרי מבטחי מנעורי:

ו עליך | נסמכתי מבטן, ממעי אמי אתה גוזי, בך תהלתי תמיד:

ז כמופת הייתי לרבים, ואתה מחסי־עז:

ח ימלא פי תהלתך, כל־היום תפארתך:

ט אל־תשליכני לעת זקנה, ככלות כחי אל־תעזבני:

י כי־אמרו אויבי לי, ושמרי נפשי נועצו יחדו:

יא לאמר אלהים עזבו, רדפו ותפשוהו כי־אין מציל:

יב אלהים אל־תרחק ממני, אלהי לעזרתי חושה חישה:

יג יבשו יכלו שטני נפשי, יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי:

יד ואני תמיד איחל, והוספתי על־כל־תהלתך:

טו פי | יספר צדקתך, כל־היום תשועתך, כי לא ידעתי ספרות:

טז אבוא בגברות אדני יהוה אלהים קרי, אזכיר צדקתך לבדך:

יז אלהים, למדתני מנעורי, ועד־הנה אגיד נפלאותיך:

יח וגם עד־זקנה | ושיבה אלהים אל־תעזבני, עד־אגיד זרועך לדור, לכל־יבוא גבורתך:

יט וצדקתך אלהים עד־מרום, אשר־עשית גדלות, אלהים, מי כמוך:

כ אשר הראיתני הראיתנו | צרות רבות ורעות, תשוב תחיני תחינו, ומתהמות הארץ תשוב תעלני תעלנו:

כא תרב | גדלתי, ותסב תנחמני:

כב גם־אני | אודך בכלי־נבל אמתך אלהי, אזמרה לך בכנור קדוש ישראל:

כג תרננה שפתי כי אזמרה־לך, ונפשי אשר פדית:

כד גם־לשוני כל־היום תהגה צדקתך, כי־בשו כי־חפרו מבקשי רעתי: