כל התפלות וכל הברכות וההודאות כלם הם לברך ולקדש ולפרסם שם כבודו בעולם: (לקו"ה על פס' יט)
א לשלמה |, אלהים משפטיך למלך תן, וצדקתך לבן־מלך:
ב ידין עמך בצדק, וענייך במשפט:
ג ישאו הרים שלום לעם, וגבעות בצדקה:
ד ישפט | עניי־עם, יושיע לבני אביון, וידכא עושק:
ה ייראוך עם־שמש, ולפני ירח דור דורים:
ו ירד כמטר על־גז, כרביבים זרזיף ארץ:
ז יפרח־בימיו צדיק, ורב שלום עד־בלי ירח:
ח וירד מים עד־ים, ומנהר עד־אפסי־ארץ:
ט לפניו יכרעו ציים, ואיביו עפר ילחכו:
י מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו, מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו:
יא וישתחוו־לו כל־מלכים, כל־גוים יעבדוהו:
יב כי־יציל אביון משוע, ועני ואין־עזר לו:
יג יחס על־דל ואביון, ונפשות אביונים יושיע:
יד מתוך ומחמס יגאל נפשם, וייקר דמם בעיניו:
טו ויחי, ויתן־לו מזהב שבא, ויתפלל בעדו תמיד, כל־היום יברכנהו:
טז יהי פסת־בר | בארץ בראש הרים, ירעש כלבנון פריו, ויציצו מעיר כעשב הארץ:
יז יהי שמו | לעולם, לפני־שמש ינון ינין שמו, ויתברכו בו, כל־גוים יאשרהו:
יח ברוך | יהוה אלהים אלהי ישראל, עשה נפלאות לבדו:
יט וברוך | שם כבודו לעולם, וימלא כבודו את־כל־הארץ, אמן | ואמן:
כ כלו תפלות דוד בן־ישי: