העקר הוא הרצון והכסופין, שצריך להתגבר שיהיה לו תמיד רצונות חזקים וכסופין גדולים לעבודת ה' יתברך: (לקו"ה על פס' א)
א לדוד מזמור, נאם יהוה | לאדני, שב לימיני, עד־אשית איביך הדם לרגליך:
ב מטה־עזך ישלח יהוה מציון, רדה בקרב איביך:
ג עמך נדבת ביום חילך, בהדרי־קדש מרחם משחר, לך טל ילדתיך:
ד נשבע יהוה | ולא ינחם, אתה־כהן לעולם, על־דברתי מלכי־צדק:
ה אדני על־ימינך, מחץ ביום־אפו מלכים:
ו ידין בגוים מלא גויות, מחץ ראש על־ארץ רבה:
ז מנחל בדרך ישתה, על־כן ירים ראש: