קטו

זה כל עבודת האדם כל ימי חייו, להמשיך שפע ורב טוב על ידי מעשיו הטובים והעקר על ידי תפלה: (לקו"ה על פס' טז)

א לא לנו יהוה, לא לנו, כי־לשמך תן כבוד, על־חסדך על־אמתך:

ב למה יאמרו הגוים, איה־נא אלהיהם:

ג ואלהינו בשמים, כל אשר־חפץ עשה:

ד עצביהם כסף וזהב, מעשה ידי אדם:

ה פה־להם ולא ידברו, עינים להם ולא יראו:

ו אזנים להם ולא ישמעו, אף להם ולא יריחון:

ז ידיהם | ולא ימישון, רגליהם ולא יהלכו, לא־יהגו בגרונם:

ח כמוהם יהיו עשיהם, כל אשר־בטח בהם:

ט ישראל בטח ביהוה, עזרם ומגנם הוא:

י בית אהרן בטחו ביהוה, עזרם ומגנם הוא:

יא יראי יהוה בטחו ביהוה, עזרם ומגנם הוא:

יב יהוה זכרנו יברך, יברך את־בית ישראל, יברך את־בית אהרן:

יג יברך יראי יהוה, הקטנים עם־הגדלים:

יד יסף יהוה עליכם, עליכם ועל־בניכם:

טו ברוכים אתם ליהוה, עשה שמים וארץ:

טז השמים שמים ליהוה, והארץ נתן לבני־אדם:

יז לא המתים יהללו־יה, ולא כל־ירדי דומה:

יח ואנחנו | נברך יה, מעתה ועד־עולם, הללו־יה: