קטז

להודות ולהלל לשמו יתברך על העבר, ועל ידי זה יכולין לקרותו ולצעק אליו על להבא: (לקו"ה על פס' יז)

א אהבתי כי־ישמע | יהוה, את־קולי תחנוני:

ב כי־הטה אזנו לי, ובימי אקרא:

ג אפפוני | חבלי־מות ומצרי שאול מצאוני, צרה ויגון אמצא:

ד ובשם־יהוה אקרא, אנה יהוה מלטה נפשי:

ה חנון יהוה וצדיק, ואלהינו מרחם:

ו שומר פתאים יהוה, דלתי ולי יהושיע:

ז שובי נפשי למנוחיכי, כי־יהוה גמל עליכי:

ח כי חלצת נפשי ממות, את־עיני מן־דמעה, את־רגלי מדחי:

ט אתהלך לפני יהוה, בארצות החיים:

י האמנתי כי אדבר, אני עניתי מאד:

יא אני אמרתי בחפזי, כל־האדם כזב:

יב מה־אשיב ליהוה, כל־תגמלוהי עלי:

יג כוס־ישועות אשא, ובשם יהוה אקרא:

יד נדרי ליהוה אשלם, נגדה־נא לכל־עמו:

טו יקר בעיני יהוה המותה לחסידיו:

טז אנה יהוה כי־אני עבדך, אני־עבדך בן־אמתך, פתחת למוסרי:

יז לך־אזבח זבח תודה, ובשם יהוה אקרא:

יח נדרי ליהוה אשלם, נגדה־נא לכל־עמו:

יט בחצרות | בית יהוה בתוככי ירושלם, הללו־יה: