צָרִיךְ הָאָדָם לִנְהֹג כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁהוּא מַזְקִין יוֹתֵר, יָאִיר בְּיוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת ה': (לקו"ה על פס' ב)
א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לדָ֫וִ֥ד, הִנֵּ֣ה מַה־֖טּוֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם־יָֽחַד:
ב כַּשֶּׁ֤מֶן הַטּ֨וֹב | עַל־הָרֹ֗אשׁ יֹרֵ֗ד עַֽל־הַזָּ֫קָ֥ן, זקַֽן־אַהֲרֹ֑ן, ֜שֶׁיֹּרֵ֗ד עַל־פִּ֥י מִדּוֹתָֽיו:
ג כּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֘ עַל־הַרְרֵ֪י צִ֫יּ֥וֹן, כִּ֤י שָׁ֨ם | צִוָּ֣ה ֖יְהֹוָה אֶת־הַבּרָכָ֑ה, ֜חַיִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם: