עקר התכלית לדעת ולהכיר אותו יתברך ולברך ולהודות אותו יתברך, כי זה תלוי בזה: (לקו"ה על פס' ה)
א הללו־יה |, הללו את־שם יהוה, הללו עבדי יהוה:
ב שעמדים בבית יהוה, בחצרות בית אלהינו:
ג הללו־יה, כי־טוב יהוה, זמרו לשמו כי נעים:
ד כי־יעקב בחר לו יה, ישראל לסגלתו:
ה כי אני ידעתי כי־גדול יהוה, ואדנינו מכל־אלהים:
ו כל אשר־חפץ יהוה עשה, בשמים ובארץ, בימים וכל־תהמות:
ז מעלה נשאים מקצה הארץ, ברקים למטר עשה, מוצא־רוח מאוצרותיו:
ח שהכה בכורי מצרים, מאדם עד־בהמה:
ט שלח | אותת ומפתים בתוככי מצרים, בפרעה ובכל־עבדיו:
י שהכה גוים רבים, והרג מלכים עצומים:
יא לסיחון | מלך האמרי, ולעוג מלך הבשן, ולכל ממלכות כנען:
יב ונתן ארצם נחלה, נחלה לישראל עמו:
יג יהוה שמך לעולם, יהוה זכרך לדר־ודר:
יד כי־ידין יהוה עמו, ועל־עבדיו יתנחם:
טו עצבי הגוים כסף וזהב, מעשה ידי אדם:
טז פה־להם ולא ידברו, עינים להם ולא יראו:
יז אזנים להם ולא יאזינו, אף אין־יש־רוח בפיהם:
יח כמוהם יהיו עשיהם, כל אשר־בטח בהם:
יט בית ישראל ברכו את־יהוה, בית אהרן ברכו את־יהוה:
כ בית הלוי ברכו את־יהוה, יראי יהוה ברכו את־יהוה:
כא ברוך יהוה | מציון, שכן ירושלם, הללו־יה: